נעמה ישובי
בעת האחרונה הופנה עיקר תשומת הלב לנעשה בשטחים. על הפרות זכויות האדם בשטחים ועל פעולות האגודה נגד הפרות אלו נרחיב בהמשך. לצד פעולותיה בתחום זה ממשיכה האגודה בשגרת עבודתה: מקבלת עשרות פניות מדי שבוע, מגישה עזרה לאנשים שחירותם נשללה, נאבקת נגד אפליה, פועלת נגד חדירה לפרטיות, מפרסמת מידע על זכויות האדם, מסייעת בהכנת הצעות חוק ועוד ועוד.
המצב הביטחוני והכלכלי, הממשלה הרחבה (וההסכמים הקואליציוניים הכובלים את חבריה) והרכב הכנסת הקשו מאוד על קידום זכויות האדם בשנה החולפת. על אף מאמצים והשקעה מקצועית אין כמעט סיכוי בקונסטלציה הנוכחית לקדם חקיקה והקצאת תקציבים שיתקנו ליקויים שונים. אדרבה, המגמה הרווחת בקרב מקבלי ההחלטות בשנה זו היתה צמצום זכויות אזרחיות וכלכליות כאחת. מאמץ רב הוקדש אפוא לשמירה על הקיים, לסיכול ניסיונות פגיעה בזכויות האדם ולמניעת הידרדרות.
בשנה החולפת הוחרפה מגמת הצמצום הדרסטי של הזכאות לדמי אבטלה. ממשלה זו, אף יותר מקודמותיה, מגלגלת את נטל המיתון במשק אל כתפיהם של הנפלטים משוק העבודה, מטביעה עליהם חותם של משתמטים ומרוקנת מתוכנו את מושג ביטוח האבטלה, שלפיו כל עובד מפריש משכרו החודשי כדי להבטיח את פרנסתו בימים קשים.
בשנים קודמות הצבענו על זיקה מדאיגה בין מצב כלכלי לנגישות לשירותי בריאות. השנה אנו מבקשים להפנות תשומת לב לזיקה ההולכת וגוברת בין מצב כלכלי לנגישות למערכת המשפט. צמצום הזכויות לסיוע משפטי בעניינים אזרחיים ולייצוג בידי סנגור בעניינים פליליים, גורם לכך, שאנשים שחירותם נשללה באשפוז פסיכיאטרי כפוי, בהליכי הוצאה לפועל, או במעצר משטרתי, "נופלים בין הכסאות" משום שידם אינה משגת לשכור עו"ד אך הם אינם זכאים לייצוג מטעם המדינה. לכך נוספים ביטול המימון של תרגום בדיונים משפטיים בתיקים אזרחיים, והעלאה ניכרת של האגרה המוטלת על עתירות בעניינים שונים, בעקבות העברת הסמכות בעניינים אלה מבית המשפט העליון לבית המשפט לעניינים מינהליים.
השנה הוחמרה אפליית האזרחים הערבים בישראל. תוכניות ממשלתיות לצמצום פערים בין יישובים יהודיים לערביים אינן מיושמות והתקציבים, שאמורים היו לעלות, על פי התוכניות הללו, יורדים1. הממשלה הנוכחית הנהיגה מחדש דפוס אפליה שבוטל בשנות התשעים וקיצצה כ-20% משיעור קיצבאות הילדים שהוריהם לא שירתו בשירות בטחוני או לאומי. רוב הנפגעים מהחלטה זו הם אזרחים ערבים. לא למותר להזכיר כי לאזרחי המדינה הערבים ייצוג גבוה גם בין הנפגעים ממגמות אחרות המוזכרות כאן.
למרות צעדים שונים לשיפור תנאי הכליאה בישראל, עצירים (שאשמתם טרם הוכחה והם בחזקת חפים מפשע) עדיין כלואים במתקני מעצר משטרתיים בתנאים תת-אנושיים, המנוגדים לחוק באופן מוחלט. שטח המחיה לאסיר בבתי הסוהר בישראל עומד על חצי משטח המחיה לאסיר בבריטניה וכשליש משטח המחיה לאסיר בספרד.
בעוד שביקורת שיפוטית על מעצר פלילי מתקיימת כיום בתוך 24 שעות מהמעצר, נשללת חירותם של חייבים (מתוקף צו של ההוצאה לפועל) ושל זרים השוהים בארץ ללא היתר (מתוקף חוק הכניסה לישראל) למשך זמן רב, עד להבאתם בפני ערכאה שיפוטית.
מתפשטת הנטייה להגביל את חופש הביטוי. בחודשים האחרונים ראינו שמגמה זו הכתה שורשים גם במוסדות האקדמיה והתקשורת, שבסיס קיומם בזכות לחופש המחשבה והביטוי.
על מגמות אלה ועל הפרות זכויות האדם בישראל 2002 – בתמונת המצב שלהלן.
