ארבעה ארגוני זכויות אדם עתרו היום לבג"ץ בשם ארבע משפחות, להן 15 ילדים קטינים, נגד הממשלה, שר האוצר, היועץ המשפטי לממשלה והכנסת, בדרישה לבטל סעיף בחוק תוכנית החירום הכלכלית. הסעיף מתנה את גובה קצבאות הילדים שמשלם הביטוח הלאומי להורים בעבור ילדים מתחת לגיל 18 בשירות בטחוני, ובכך מפלה ילדים שהוריהם לא שירתו שירות בטחוני. העתירה הוגשה על-ידי עורכות הדין שרון אברהם-ויס מהאגודה לזכויות האזרח וטלי גל מהמועצה לשלום הילד, בשם האגודה לזכויות האזרח בישראל, בזכות, מטה מאבק הנכים בישראל והמועצה הלאומית לשלום הילד.
עוה"ד אברהם-ויס וגל מפרטות בעתירה את הפגיעה הקשה בזכותם לשוויון של ילדים שהוריהם או אחיהם לא שירתו בצה"ל, במשמר הגבול, במשטרת ישראל או במשרד הבטחון. חוק תוכנית החירום הכלכלית, שנחקק לפני חמישה ימים, משנה את חוק הביטוח הלאומי בכך שהוא מתנה את גובה קצבת הילדים בשירות בטחוני של ההורים ובכך קובע מבחין בין ילדים שאחד מהוריהם שירת בכוחות הביטחון לבין ילדים שאף אחד מהוריהם או אחיהם לא שירת. על פי החוק יקוצצו קצבאות הילדים לילדים שאחד מהוריהם או אחיהם שירת – בגובה של 4%, ואילו קצבאות לילדים שאף אחד מהוריהם או אחיהם לא שירת יקוצצו בגובה של 24%.
כך למעשה קובע החוק אפליה בין ילדים על בסיס שירות בטחוני של הוריהם או אחיהם.
העותרים הקטינים הם בני ארבע משפחות, בהן ההורים או האחים לא שרתו שירות בטחוני, בגלל היותם בעלי מוגבלויות, עולים חדשים או ערבים. בין העותרים שבעת ילדיו של מ` פ`, אזרח ישראלי תושב אשדוד שלא שירת בצה"ל בשל סיבות בריאותיות, וכיום הוא מובטל. כל נטל הפרנסה של המשפחה מוטל על רעייתו שגם היא לא שירתה, בשל נישואיה. במשפחה זו תתקבל בעבור הילדים, על פי התיקון לחוק, קצבת ילדים חודשית בסך 2,675 ש"ח. זאת לעומת משפחה אחרת המונה שבעה ילדים, בה ההורים שירתו שירות בטחוני – אשר תהיה זכאית לקצבה חודשית בסך 3,340 ש"ח. פער זה בסך 665 ש"ח בחודש יצטבר ויגיע לכדי 7,980 ש"ח בשנה – "קנס" לילדי המשפחה הראשונה על כך שהוריהם לא שירתו בצבא.
עותרים נוספים בעתירה הם שני ילדיהם של הורים בעלי נכות של 100%, ארבעת ילדיו של אב חד-הורי, ערבי ישראלי תושב חיפה, ושני ילדיה של עולה חדשה שהתאלמנה לפני מספר שנים ומאז היא מגדלת את ילדיה לבדה.
בעתירה מצוין, כי על פי הערכת המוסד לביטוח לאומי, כ-223 אלף משפחות, שהן כ-24 אחוזים מכלל המשפחות עם ילדים, תוגדרנה כחסרות "שירות מזכה" בכוחות הביטחון, ועל כן יופלו לרעה מכוח התיקון לחוק.
נתוני הביטוח הלאומי מצביעים על כך, שהקיצוץ יעמיק את הפערים הכלכליים, כי ככל שהמשפחה גדולה יותר, כך עולה הסיכוי כי תימנה עם המשפחות אשר קיצבת הילדים המשולמת להן תיפגע על פי התיקון לחוק. בעתירה מראות עורכות הדין ומדגימות באמצעות נתונים וטבלאות, כי התיקון שהתקבל יוצר עיוות שיפגע דווקא במשפחות בהן רמת החיים היא נמוכה.
הארגונים טוענים בעתירה, כי החוק החדש מהווה פגיעה בזכות יסוד: כבוד האדם וחירותו, וכן בעיקרון השוויון המעוגן בפסקי דין רבים ומקבל משקל מיוחד כאשר מדובר בילדים, שכן יש לראותו כחלק מזכויותיהם המיוחדות של ילדים כפי שהוכרו באמנת האומות המאוחדות בדבר זכויות הילד, שנחתמה ואושררה על ידי מדינת ישראל.
עיקרון אי האפליה, שהוא מעקרונותיה המרכזיים של האמנה, מטיל על המדינה חובה כפולה: מצד אחד, חייבת המדינה להבטיח את זכותם של כל הילדים בשטחה לשוויון, ומצד שני על המדינה להגן על הילד, כלומר למנוע, כל צורה של אפליית ילדים, בין היתר על יסוד מעמדם, פעילויותיהם או השקפות העולם של הוריהם. זכות זו של כל ילד לקבלת יחס שווה אינה כפופה למגבלות תקציביות.
לכן, מדגישות עוה"ד אברהם-ויס וגל, זכות הילד לביטחון סוציאלי, וזכות הילד לרמת חיים ההולמת את התפתחותו צריכות להיות מובטחות לכל ילד, ואין להפלות בין ילדים בשל מעשי הוריהם. לפיכך, משמעות החוק היא פגיעה קשה בזכותם של ילדים לשוויון, המגיעה עד לפגיעה בזכות היסוד שלהם לכבוד. בעתירה מדגישות עורכות הדין, כי הפגיעה החמורה בקצבאות הילדים שהוריהם לא שירתו, תוריד באופן משמעותי את רמת החיים של כל הילדים הכלולים בקבוצה זו, ולגבי ילדים מסוימים אף תביא לכניסתם למעגל העוני.
