לפי פרסומים בכלי התקשורת, פנתה מדינת ישראל לחברות אינטרנט כמו גוגל, פייסבוק, בבקשה להסיר פרסומים מסוימים, בעיקר כאלה המהווים הסתה לאלימות או לטרור, אך גם כאלה המהווים פגיעה בעובדי ציבור. נתונים שונים נמסרו לגבי היקף הבקשות ומידת היענותן של חברות האינטרנט.
חברות האינטרנט מסירות לעתים פרסומים ברשתות החברתיות או תוצאות חיפוש ממנועי החיפוש בשל הפרה של תנאי השימוש של אתרי האינטרנט, בעקבות דיווחים ופניות של משתמשים אחרים, או בעקבות פניות מצד רשויות שלטון במדינות השונות. הסרת פרסומים (כמו כל מעשה של צנזורה) פוגעת בחופש הביטוי, וצריכה להיעשות באופן מידתי. העובדה שהמדינה היא זו שיוזמת את הסרת הפרסום, באמצעות פניה ישירה לחברות פרטיות ולא במסגרת הליך פלילי, עשויה להיות בעייתית, במיוחד אם ההליך מתבצע באופן שאינו שקוף לציבור, או מתנהל שלא לפי קריטריונים מסודרים.
לנוכח הפגיעה בחופש הביטוי פנינו ביום 13.10.2016 למשרד המשפטים, למשרד לביטחון פנים ולמשטרת ישראל, בבקשה לקבל מידע על פעילות של רשויות המדינה להסרת פרסומים מאתרי אינטרנט. ביקשנו נתונים על מספר הבקשות שהוגשו לאתרים שונים, על הסיבות להגשת בקשות להסרת תוכן, על סוגי הפרסומים שהסרתם נתבקשה ועל מספר הבקשות שנענו בחיוב על ידי האתרים. כמו כן ביקשנו מידע בדבר הנהלים וההנחיות שעל בסיסם מגישה המדינה בקשות להסרת פרסומים מאתרי אינטרנט.
מהמשרד לביטחון הפנים נמסר לנו כי נושא הסרת פרסומים מאתרי אינטרנט אינו נמצא בטיפול המשרד.
בתשובת משרד המשפטים מיום 14.11.2016 נמסר לנו כי יחידת הסייבר של משרד המשפטים מטפלת בהסרת פרסומים המהווים הפרה של החוק הישראלי, אך הפנייה לאפיק של הסרת פרסום נעשית כאשר לא ניתן לפתוח בהליך פלילי, למשל כאשר לא ניתן לאתר את המפרסם, או במקרים שבהם הוא אינו תושב ישראל. לפי משרד המשפטים, לא קיימים נהלים כתובים בנושא, מכיוון שמדובר "במדיניות בשלבי עיצוב". נמסרו לנו נתונים מספריים על היקף הבקשות להסרת פרסומים מסוף שנת 2015 ועד סוף חודש אוקטובר 2016.
מהמשטרה נמסר ביום 8.12.2016, כי בחטיבת המודיעין של משטרת ישראל לא קיים נוהל הנוגע להסרת תכנים מרשת האינטרנט. התראות על דפי פייסבוק המפרסמים תכנים מסיתים מועברות באופן שוטף אל מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה, והיא זו שמטפלת בבקשות להסרת תוכן. לדברי המשטרה, לא קיימים בידיהם נתונים מפורטים בדבר הבקשות להסרת תוכן ומאפייני הבקשות. המשטרה דחתה את הבקשה לפרסם "את השיטות ואת האמצעים על-פיהם פועלת חטיבת המודיעין בתחום פרסום תכני הסתה", מחשש שהדבר יפגע ביכולת האכיפה שלה (יש לציין שבבקשת חופש המידע שהגשנו שאלנו באופן כללי על בקשות להסרת תוכן מרשת האינטרנט. תשובת המשטרה עסקה ב"פרסום תכני הסתה").
בקשת חופש מידע, 13.10.2016
תשובת משרד המשפטים, 14.11.2016
תשובת המשטרה, 8.12.2016
