לבטל את ריבית הפיגורים על חובות מים למי שידם אינה משגת

בהמשך לדיון שהתקיים בוועדת הכספים ביום 21.6.2016 בנושא "הפחתת שיעור הריבית על תשלומי חובה לתאגידי המים", פנתה האגודה לרשות המים ולמשרד המשפטים. במכתב בירכה עו"ד רעות כהן מהאגודה על הנכונות להפחית את ריבית הפיגורים על חובות לתאגידי המים, אך ביקשה להפנות את תשומת הלב לאוכלוסיות פגיעות שעבורן אין די בהפחתת הריבית.

בשנים האחרונות האגודה לזכויות האזרח פועלת רבות להבטחת הזכות למים לצרכנים שידם אינה משגת לשלם את חשבונות המים הגבוהים וכן למען הגנה על זכויות חייבים במערך הגבייה בישראל. לאחרונה פרסמנו דוח בנושא זכויות חייבים – "חייבים לשנות: כיצד מדינת ישראל מדרדרת בעלי חוב לעוני. עמדתנו, המפורטת בדו"ח הנ"ל ובמכתב שלהלן, היא כי במסגרת השינויים בריבית הפיגורים על חובות המים, יש לבטל את ריבית הפיגורים לחייבים שידם אינה משגת.

 

27 ביוני 2016

 

לכבוד
אלכסנדר קושניר
מנכ"ל ויו"ר מועצת רשות המים
רשות המים
council@water.gov.il

 

עו"ד זמר בלונדהיים
הייעוץ המשפטי
משרד המשפטים
פקס: 02-6467032

 

שלום רב,

 

הנדון: ריבית פיגורים על חובות מים

 

1. ביום 21.6.2016 התקיים דיון מהיר בוועדת הכספים בנושא הפחתת שיעור הריבית על תשלומי חובה לתאגידי המים ביוזמת חברי הכנסת אלי כהן, מיקי לוי, איתן כבל, דוד ביטן, אחמד טיבי, וחמד עמאר.

2. מהדיון עולה כי הנכם, רשות המים ומשרד המשפטים, עוסקים בחשיבה על הנושא זה זמן מה ומתכננים לקדמו בקרוב.

3. ראשית, אנו מברכים על קיומו של הדיון והנכונות להפחית את ריבית הפיגורים על חובות לתאגידי המים.

4. אנו מבקשים להביא לידיעתכם את עמדתנו בנושא ולהפנות במיוחד את תשומת לבכם לאוכלוסיות פגיעות שעבורן אין די בהפחתת הריבית.

5. בשנים האחרונות פועלת האגודה לזכויות האזרח להבטחת הזכות למים לצרכנים שידם אינה משגת לשלם את חשבונות המים הגבוהים וכן למען הגנה על זכויות חייבים במערך הגביה בישראל. לאחרונה הוצאנו דוח בנושא זכויות חייבים – "חייבים לשנות: כיצד מדינת ישראל מדרדרת בעלי חוב לעוני", במסגרתו המלצנו לבטל את ריבית הפיגורים לחייבים שידם אינה משגת.[1]

6. אנו מצטרפים, אפוא, לעמדת עירית ירושלים ועמותת "כן לזקן", כפי שהובעה בדיון בוועדה ובמכתב שנשלח היום, לפיה במסגרת השינויים בריבית הפיגורים על חובות המים, יש לבטל את ריבית הפיגורים לאוכלוסיות שידן אינן משגת.

להלן עמדתנו בפירוט:

7. מטרתן של ריביות הפיגורים היא לתמרץ את החייב לשלם את החוב במועד, ולהעניש אותו במקרה שאיחר בתשלום.[2] אולם ככל שמדובר בחייבים שידם אינה משגת, ריביות הפיגורים פוגעות בזכויותיהם משני טעמים עיקריים. ראשית, התכלית לתמרץ את החייב לשלם לא מתקיימת כאשר מדובר באנשים שידם אינה משגת ואינם מתחמקים מתשלום. למעשה, התכלית היחידה שמקדמת ריבית הפיגורים בנסיבות אלה היא תכלית עונשית, כאשר הסיבה להטלת העונש היא חוסר יכולתו הכלכלית של החייב לשלם.

8. שנית, המצב הקיים מייצר אפליה בין חייבים נטולי אמצעים לבין חייבים בעלי אמצעים על בסיס שיקולים לא רלוונטיים. ריבית הפיגורים ועלויות הגבייה הן כה גבוהות, כך שהחוב מתנפח בשיעור גבוה במיוחד.[3] בנסיבות מסוימות, לפיכך, עדיף לחייב ללוות כסף מגופים מוסדיים כדי לכסות את החוב, מכיוון שייתכן שהריבית על ההלוואה תהיה נמוכה יותר מריבית הפיגורים ועלויות הגבייה. היות שאנשים החיים בעוני סובלים מהדרה כלכלית, המתבטאת בין היתר בכך שאין להם חשבון בנק או שאין להם אפשרות לקחת הלוואות בשוק המפוקח, נמנעת מהם האפשרות לצאת מהחוב בדרך זו.

9. אם כן, במקרה של חייבים פגיעים, החיים בעוני, ריבית הפיגורים אינה משרתת את תכליתה – לתמרץ את החייב או את החייבת לפרוע את חובם – מכיוון שאין באפשרותם לעשות זאת.

10. מעבר להקלה הברורה שביטול ריבית הפיגורים תספק לחייבים נטולי אמצעים, צעד כזה עשוי לתמרץ את התאגידים להגיע בהקדם להסדר נוח יותר, שייטיב עם כל הצדדים. כיום, לתאגידי המים אין תמריץ להגיע להסדר מהיר והוגן עם החייבים מכיוון שאין להם בעיית נזילות מיידית, והם יודעים שהכסף יגיע אליהם בתוספת ריביות, גם אם זה ייקח שנים רבות.

11. יתרה מכך, נזכיר כי חובות מים נגבים באמצעות פקודת המסים (גביה), פקודה שמעניקה סמכויות גבייה מרחיקות לכת שפגיעתן בפרט קשה, וקיים ספק באשר לעמידתו של ההליך בעקרונות המשפט המנהלי-חוקתי.[4] מרבית הרשויות, ובכלל זה תאגידי המים, הפריטו את מערך הגביה שלהם לחברות גביה פרטיות או משרדי עורכי דין בעלי אינטרסים כלכליים שמרוויחים עמלה מסך הגביה. לחברות אלה יש אינטרס "למשוך" את החוב כמה שיותר, כך שיתפח ויביא לעלייה ברווח שלהם.

12. ביטול הריביות יביא אם כן הן לגביה מהירה, והן לגביה הוגנת מחייבים החיים בעוני והבטחת זכותם לקיום בכבוד וזכויות הנגזרות מזכות יסוד זו.

13. בשולי הדברים נציין כי לא מכבר הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק המים (תיקון – הנחות לאוכלוסיות זכאיות), התשע"ו–2016, אשר מבקשת להעניק הנחה של 50% על צריכת המים לאוכלוסיות הנזקקות לקצבאות. הצעה זו, אם תעבור, לצד הפחתת הריבית וביטול ריבית הפיגורים למחוסרי אמצעים, יבטיחו ויממשו את זכות היסוד למים באופן שהולם את חשיבותה ומעמדה.

 

אשר על כן, לצד הורדת גובה ריבית הפיגורים, ועל מנת להביא למימוש מלא של התכלית הסוציאלית בבסיס ההצעה הזו, אנו סבורים כי יש לפעול למען ביטול ריבית הפיגורים לחייבים נטולי אמצעים שיש להם חוב לתאגיד המים.

 

בכבוד רב ובברכה,

רעות כהן, עו"ד

 

העתקים
יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני, בדוא"ל
חברי ועדת הכספים, בדוא"ל
ח"כ אלי כהן, בדוא"ל
ח"כ מיקי לוי, בדוא"ל
ח"כ איתן כבל, בדוא"ל
ח"כ דוד ביטן, בדוא"ל
ח"כ אחמד טיבי, בדוא"ל
ח"כ חמד עמאר, בדוא"ל
מר משה גרזי, סמנכ"ל אסדרה, רשות המים, בפקס: 03-7605658 ובדוא"ל: asdara@water.gov.il
עו"ד חנה פרנקל, הלשכה המשפטית, רשות המים, בפקס: 03-7605736 ובדוא"ל Elinorb@water.gov.il

 

[1] האגודה לזכויות האזרח "חייבים לשנות", בעמ' 27.

[2] ראו רע"א 369/10 ‏אוחיון ואח' נ' חממי, עמ' 6 (החלטה שניתנה ביום 30.5.2010).

[3] כיום הריבית עומדת על 8.1%, אולם בין השנים 2014-2010 הריבית הממוצעת עמדה על 9.7%. נתוני החשכ"ל.

[4] ראו עתמ (חי') 3061/06 רכבת ישראל בע"מ נ' עיריית חדרה (2007) [פורסם בנבו 19.09.07] (להלן: ענין רכבת ישראל), שם נקבע כי השימוש בהליכי גבייה מנהליים על ידי רשויות מקומיות כברירת מחדל לגביית חובות לא עומד בעקרונות של המשפט המינהלי-חוקתי בעידן שלאחר חקיקתו של חוק היסוד כבוד האדם וחירותו,ולכן יש להשתמש בהליכים אלה רק במקרים חריגים. פסק דין זה בוטל על ידי בית המשפט העליון  בנימוק שבית המשפט המחוזי פסק בשאלה שלא נתבקש להכריע בה מלכתחילה. (עע"ם 8380/07 עיריית חדרה נ' רכבת ישראל (2010) [פורסם בנבו 16.02.10]).