אמא יקרה לי: נאבקים על רפורמה במערך הסיעוד

ארגונים חברתיים דורשים להכניס את הרפורמה לתקציב הקרוב כדי להקל על הנטל הכבד שמוטל על קשישים סיעודיים ומשפחותיהם

 

אחד מכל ארבעה זקנים וזקנות הם סיעודיים, אך מערך הסיעוד הקיים בישראל לא מאפשר להם לקבל טיפול ראוי ואף פוגע בכבוד האדם. ארגונים חברתיים, ארגוני זכויות אדם, זכויות קשישים וגמלאים קוראים לממשלה לתמוך בהקדם ברפורמה במערך הסיעוד. התופעה נוגעת כמעט לכל משפחה בישראל, ובני המשפחות נאלצים להתמודד עם נטל נפשי וכלכלי כבד מנשוא.

נייר עמדה חדש מפרט את הכשלים במערך הסיעוד, ומבהיר מדוע יש צורך דחוף ברפורמה. האגודה לזכויות האזרח השיקה אתר מיוחד – "אמא יקרה לי" – על מנת להנגיש את המידע והבעיות לציבור. כמו כן ייערך כנס בנושא בכנסת ביום 5.7.16 בשעה 13:30.

הארגונים דורשים את השינויים הבאים במערך הסיעוד:

א. הרחבה משמעותית של גמלת הסיעוד : כיום זקן או זקנה סיעודיים שמטופלים בביתם מקבלים גמלה לצורך מטפל סיעודי בסכום שמספיק לבין 9.75 שעות ל-18 שעות בשבוע, תלוי במצבם התפקודי, ולמרות שבמקרים רבים נדרש טיפול נרחב הרבה יותר. רוב המשפחות, שגם כך מתקשות לגמור את החודש, נאלצות לבחור בין מצב שבו בן או בת משפחה עוזבים עבודה כדי לסעוד את ההורה תוך פגיעה קשה בפרנסה, ולשאת בנטל נפשי ופיזי לא מבוטל. חלק מהמשפחות משלמות בעצמן אלפי שקלים בחודש לעובד/ת הסיעוד – הפער בין מה שניתן לקבל מהביטוח הלאומי לבין העלות בפועל. הדרישה היא להרחיב משמעותית את היקף השעות על מנת לאפשר לזקן או לזקנה הסיעודיים טיפול טוב יותר, ולהקל את הנטל על בני המשפחה. כמו כן, יש לבטל את מבחן ההכנסות ולאפשר קבלת גמלת הסיעוד ללא קשר להכנסה, בדיוק כפי שחולה מקבל טיפול רפואי בכל תחום אחר מבלי שנבדקת הכנסתו.

ב. הכנסת האשפוז הסיעודי לסל הבריאות הממלכתי: האשפוז הסיעודי אינו חלק מסל הבריאות. כדי להתאשפז בסבסוד ציבורי, משרד הבריאות דורש השתתפות עצמית של הזקן או הזקנה הסיעודיים ושל ילדיהם. 70 אחוז מהמשפחות משלמות מעל ל-2,000 ש"ח בחודש כהשתתפות עצמית, ו-30 אחוז משלמים יותר מ-3,000 ש"ח בחודש. כך נפגע כבודו של הזקן הסיעודי שכבר אינו עצמאי ותלוי בתמיכת ילדיו, נפגעת הפרטיות של משפחתו ואף היחסים בתוך המשפחה. הדרישה היא להפסיק להתנות את הסבסוד הציבורי בהסכמתם של בני המשפחה לממן את הטיפול ולהכניס את האשפוז הסיעודי לסל הבריאות. כמו כן, הדרישה היא להבטיח את זמינות המיטות במוסדות אלו ואת איכות השירות שניתן במוסדות.

ג. הקמת מסגרת שתרכז את השירות לקשיש הסיעודי ולמשפחתו: כיום מערך הסיעוד מתחלק בין הביטוח הלאומי, משרד הבריאות, משרד הרווחה, קופות החולים, עמותות וחברות הביטוח. הזקנות והזקנים הסיעודיים ובני משפחותיהם מטורטרים בין הגופים השונים, מתמודדים עם בירוקרטיה בלתי אפשרית, ואף גוף לא לוקח אחריות מלאה על החולה. הדרישה היא ליצור מסגרת אחת שתרכז את כלל השירותים, מקהילה עד האשפוז, ולמנות קייס מנג'ר שידאג לחולה ולבני המשפחה התומכים בו, ויראה את התמונה הכוללת, מהקהילה ועד האשפוז הממושך.

ד. פתרון ציבורי ולא מסחרי: יש להעדיף פתרון ציבורי על פני פתרון המבוסס על רכישת ביטוח מסחרי. 65% מהציבור מבוטח בביטוח סיעודי מסחרי כלשהו, הרוב בביטוח קבוצתי, ברוב המקרים ביטוח שמתווך על ידי קופות החולים. ביטוח שכזה דורש תשלום פרמיות המתייקרות עם ההזדקנות, עד למצב בו זוג זקנים נאלץ לשלם מאות שקלים בחודש דווקא בתקופת הפנסיה, כאשר חמישית מהזקנות ומהזקנים נמצאים מתחת לקו העוני. במערכת הציבורית ניתן להבטיח תשלום של מס בריאות פרוגרסיבי התלוי בהכנסה, ולעומת זאת, לאפשר מתן טיפול בשעת הצורך במנותק ממצבו הכספי של הזקן.

ה. ההיבט המגדרי: הכשלים במערך הסיעוד פוגעים יותר בנשים מאשר בגברים. רוב הזקנים הסיעודיים הן למעשה זקנות, וברוב המקרים המטפלים הן מטפלות. גם בני המשפחה שמטפלים ברוב המקרים הן בנות המשפחה. ככל שהמשאבים הציבוריים בתחום הסיעוד הם נמוכים יותר, כך גוברת הפגיעה בנשים שהן המטפלות העיקריות מבני המשפחה וכך גובר הלחץ לצמצם את זכויות העובדות, שהן עובדות חלשות.

"על רקע הזדקנותה של החברה הישראלית והעלייה הדרמטית בתוחלת החיים, כמות הזקנים שיזדקקו לשירותי סיעוד תגדל בצורה דרמטית בעשורים הקרובים. חובתה של החברה הישראלית להיערך לשינוי זה ולעגן את הזכות לשירותי סיעוד בקהילה ובמוסדות כחלק ממכלול נרחב של שירותי סיעוד שיאפשרו לאזרחים הוותיקים בישראל להזדקן בכבוד", מסביר פרופ' ישראל (איסי) דורון, ראש החוג למדעי הזיקנה באוניברסיטת חיפה ויו"ר עמותת המשפט בשירות הזיקנה.

"הטיפול והאשפוז הסיעודי מהווה פצע פתוח שנמשך מאז חוקק חוק הבריאות הממלכתי. אנו נאבקים לתיקון העוול, זריקתם לרחוב של זקנים בזמנים הקשים ביותר. שר הולך ושר בא ודבר לא נעשה. אנו מקווים שהפעם אכן יחלו בתיקון העוול", אומר נתן לבון, יו"ר עמותת כן לזקן – לקידום זכויות הזקנים. היועצת המשפטית של העמותה, עו"ד יפעת סולל, מוסיפה: "תקציב 2017 הוא מבחן עבור ממשלת ישראל ושר האוצר. האם היא רק יוצאת בהצהרות ותוכניות חסרות תוכן בנושאים חברתיים או שהיא מחויבת לשינוי? הגיע הזמן שהמדינה תפסיק להפקיר את זקניה".

"כמעט ואין משפחה בישראל שלא נתקלת במצב בו הורה הופך לסיעודי. אז המשפחה מגלה שהסיוע במדינה רחוק מלהספיק, וגם את הביטוח הסיעודי לא קל לממש. הנטל הנפשי והכלכלי על המשפחות הוא כבד מנשוא, וזוהי סוגיה שצריכה להעסיק את כולנו ובדחיפות. אם הרפורמה לא תיכנס לתקציב הדו שנתי הקרוב, אין לדעת מתי יתוקנו הליקויים הרבים", מסביר עו"ד גיל גן-מור, מנהל היחידה לזכויות חברתיות באגודה לזכויות האזרח.

הדרישה לרפורמה במערך הסיעוד היא מאבק משותף של האגודה לזכויות האזרח, כן לזקן – לקידום זכויות הזקנים, המשפט בשירות הזיקנה, האגודה לזכויות החולה, רופאים לזכויות אדם, שדולת הגימלאים – חיפה, מערך הקליניקות באוניברסיטת בר אילן, המינהל לשירותי קהילה בעיריית ירושלים, וברית ההתארגנויות לעזרה עצמית בירושלים.

"אמא יקרה לי": כל מה שחשוב לדעת על הרפורמה בסיעוד 

 

קישורים:

נייר עמדה: ביטוח סיעוד ציבורי: הצורך ברפורמה חקיקתית

עו"ד טלי ניר, סבתא יקרה לי, ולכם?, 23.6.2016

רוני לינדר גנץ, הצד המפחיד של החיים, 24.6.2016

עו"ד גיל גן-מור, להורינו זכות להזדקן בכבוד, 25.6.2016

הזמנה לכנס ב-5.7.2016 על הרפורמה בסיעוד בכנסת