האגודה לזכויות האזרח עתרה לבג"ץ בדרישה להורות למשטרת ישראל להפסיק לדרוש ממבקשי רישיונות להפגנה לשאת באחריות פלילית בגין כל עבֵרה של מפגין. העתירה הוגשה יחד עם ארבעה פעילים חברתיים שמארגנים את הפגנות הגז ברחבי הארץ: עדי פלד ואיתמר פרחי מתל אביב, אלון ויסר מבאר שבע, ונעמה לזימי מחיפה.
בעתירה נטען כי למשטרה אין שום סמכות לדרוש דרישה כזו מהמארגנים כתנאי לקבלת רישיון להפגנה, וכי למעשה מדובר בפגיעה בחופש המחאה. בתי המשפט קבעו פעמים רבות בעבר כי השמירה על הסדר הציבורי בהפגנות מוטלת על המשטרה באופן בלעדי, ושהיא לא יכולה להטיל את האחריות על המפגינים. מעבר לכך, מארגני הפגנות לא יכולים להבטיח בפועל שכל המשתתפים בהפגנה יתנהגו בצורה שלא מפרה את החוק.
בחלק מהמקרים, הצבת הדרישה הפסולה כתנאי לקבלת רישיון להפגנה הובילה לביטול הפגנות מתוכננת. כך למשל אירע בקריית שמונה, כאשר הפגנה שתוכננה בוטלה לאחר שמארגניה חששו מלחתום על הסעיף המחייב אותם לשאת באחריות פלילית, ולאחר שנודע להם על ההתעמרות שחוו העותרים על בשרם. במקרה אחד בלבד פעיל בתל אביב ניהל משא ומתן עם המשטרה והצליח באופן חד פעמי לקבל רישיון ללא סעיף זה.
מלבד ההחתמה על הסעיף הלא חוקי, לאחרונה החלה המשטרה גם לנקוט בהליכים פליליים נגד חלק ממבקשי הרישיונות להפגנות בגין חשד לביצוע עברות של הפרות סדר על ידי מפגינים אחרים. האבסורד שבדרישת המשטרה אף הגיע לנקיטת צעדים נגד מבקשי רישיונות בתל אביב ובבאר שבע שלא נכחו כלל בהפגנות בשעת ביצוע הפרות הסדר; למרות זאת, הם זומנו לחקירות והוצאו נגדם צווי הרחקה. בכל מקרה, טענת האגודה בעתירה היא שגם אם המארגנים נוכחים במקום, האחריות לא מוטלת עליהם.
"המשטרה משדרת שמי שמעז לממש את זכותו להפגין נמצא על הכוונת. פעילות ופעילים לא יארגנו הפגנות מחשש מפני הצפוי להם. הרי ברור שמדובר בתנאי לא אפשרי, ולמארגני ההפגנה אין שום יכולת מעשית לערוב להתנהגותם של כל המשתתפים בהפגנה ולהבטיח שיפעלו לפי החוק. תפקיד המשטרה במדינה דמוקרטית הוא לסייע למארגני הפגנות לממש את זכותם ולא להציב מכשולים מיותרים בפניהם", מסבירה עו"ד שרונה אליהו חי, מומחית לחופש הביטוי וההפגנה באגודה לזכויות האזרח.