צילום: האגודה לזכויות האזרחעשור לאחר החלטת הממשלה שקבעה היערכות מיוחדת למתן שירותים בשכונות הירושלמיות שמעבר לחומה, המצב רק מחמיר
כבר חלף עשור מאז החלה להיבנות חומת ההפרדה בירושלים, ומאז הבטחת הממשלה כי עשרות אלפי הפלסטינים המתגוררים בשכונות שמעבר לחומה ימשיכו להיות זכאים לכל השירותים המגיעים להם כמי שמחזיקים בתעודת זהות ישראלית. אולם למרות ההבטחות והחלטת ממשלה שקבעה היערכות מיוחדת למתן שירותים בשכונות אלה, מצב התושבים והתושבות המתגוררים בהן רק הולך ומחריף:
- התשתיות הבסיסיות דוגמת המים והביוב קרסו, ומצב התברואה ירוד מאוד.
- אמבולנסים של מד"א הפסיקו להיכנס לאזור, והבטחות המדינה להקמת בתי חולים וקופות חולים בשכונות לא קוימו.
- העירייה מפעילה רק ארבעה בתי ספר עירוניים, אף שמתגוררים במקום עשרות אלפי תלמידות ותלמידים והם זקוקים לעוד מוסדות לימוד רבים. הילדים נאלצים לנסוע זמן ממושך לשכונה אחרת כדי לזכות בחינוך.
- נציגי עיריית ירושלים – שהשכונות בתחומיה – אינם נכנסים אליהן, והם אפילו אינם יודעים מהו מספר התושבות והתושבים המתגוררים במקום.
- בשכונות אין שירותים מינימליים של פינוי אשפה, תיקון כבישים או התקנת תאורת רחוב. פניות חוזרות ונשנות בסוגיות אלה לא זוכות למענה מצד הרשויות.
- התושבים סובלים מעומסי תנועה כבדים ומהתעמרות במחסומים שבכניסה לשכונות, בניגוד למובטח בהחלטת הממשלה, אולם המשטרה והצבא אינם פועלים לשינוי המצב.
ביולי 2005 התקבלה החלטת הממשלה מס' 3783, שקבעה היערכות מיוחדת למתן שירותים בשכונות הירושלמיות שנותרו מעברה השני של חומת ההפרדה, וחייבה את הסדרת המעבר במחסומים תוך פרק זמן סביר. משרדי ממשלה שונים, בשיתוף עם עיריית ירושלים, נתבקשו לפתח שירותי בריאות, חינוך, תעסוקה, דואר, ביטוח לאומי ושירותים נוספים בשכונות אלו. בעשור שחלף, מרבית ההתחייבויות שנקבעו בהחלטת הממשלה נשארו על הנייר ואין כיום כל תוכנית ממשלתית לממש אותן (לטבלה המשווה בין ההתחייבויות בהחלטת הממשלה לביצוען בפועל: pdf | word).
במסגרת דיונים שהתקיימו באותן שנים בעתירות לבג"ץ נגד תוואי החומה באזור, הבטיחה ממשלת ישראל כי המחסומים לא יביאו לפגיעה משמעותית בחופש התנועה. כמו כן הובטח מפורשות, כי עשרות אלפי הפלסטינים הירושלמים המתגוררים בתוך שטחה המוניציפלי של ירושלים, אך מעבר לחומה, יזכו לכל השירותים שלהם הם זכאים כבעלי תעודת זהות ישראלית (במעמד של תושבי קבע). השופטים דחו את העתירות על סמך ההתחייבויות שנתנה הממשלה, אולם אלו לא בוצעו בפועל.
שטח ההפקר שנוצר מעבר לחומה מוביל לפגיעה יומיומית בזכויותיהם של עשרות אלפי תושבי ותושבות השכונות כפר עקב, סמירמיס, ראס ח'מיס, ראס שחאדה, שכונת השלום ומחנה הפליטים שועאפט, ואף אחד לא לוקח עליהם אחריות. פניות חוזרות ונשנות שלהם לעיריית ירושלים ולרשויות נוספות נשארות ללא כל מענה, והתושבים נאלצים לגייס בעצמם כספים לטובת הנחת צינורות ביוב וסלילת כבישים, כמו גם למען הקמת בתי ספר וגני ילדים.
ב- 9.8.2015 פנתה האגודה לראש הממשלה בנימין נתניהו לציון עשר שנים להחלטה. בפנייה כתבו רונית סלע ועו"ד נסרין עליאן מהאגודה לזכויות האזרח כי תנאי החיים הקשים בשכונות ותנאי המעבר הבלתי נסבלים במחסומים מהווים הפרה מתמשכת של התחייבויות הממשלה. כדי להפסיק את הפגיעה הקשה בזכויות התושבים ולהביא לשינוי מן היסוד, יש לגבש בדחיפות תוכנית כוללת למימוש ההתחייבויות שניתנו, להקים צוות בין-משרדי שבראשו יעמוד שר/ה או מנכ"ל/ית משרד ממשלתי, ולהקצות משאבים מיוחדים לטיפול בבעיות הדחופות.
כשבוע לאחר מכן פנינו גם למנכ"לית משרד החינוך ולראש עיריית ירושלים, בדרישה לטיפולם הדחוף בסוגיות הנמצאות בתחום אחריותם. כמו כן פנינו למבקר המדינה וביקשנו את התערבותו בנושא, לנוכח ההבטחות שלא מומשו.
פניית האגודה לראש הממשלה, 9.8.2015
פניית האגודה למבקר המדינה, 10.8.2015
פניית האגודה לראש העירייה, 17.8.2015
פניית האגודה למנכ"לית משרד החינוך, 17.8.2015
