אוניברסיטת חיפה. CC-BY: Michael Privorotskyהבוקר (9.2.2015) דן בית המשפט העליון לראשונה בחופש ההפגנה בקמפוסים, במסגרת ערעור של סטודנטים ומרצים מאוניברסיטת חיפה, יחד עם האגודה לזכויות האזרח, נגד תקנון הפעילות הציבורית של האוניברסיטה. במהלך הדיון מתחו שופטי העליון ביקורת על התקנון ועל מדיניות האוניברסיטה, אשר פוגעת באופן גורף בחופש הביטוי בקמפוס. השופטת אסתר חיות ציינה, כי קיומם של אירועים ציבוריים בקמפוס צריך להיות עניין מובן מאליו, וכי פגיעה בחופש הביטוי לא יכולה להיות כה גורפת ועליה להיעשות במתכונת מידתית יותר, כדבריה, ב"עבודת יד". מלבד השופטת חיות ישבו בהרכב גם השופטים מלצר והנדל.
המערערים, סטודנטים ומרצים מאוניברסיטת חיפה, יחד עם האגודה לזכויות האזרח, דורשים מבית המשפט לבטל את הסעיף בתקנון הפעילות הציבורית של האוניברסיטה, לפיו "הנשיא, לאחר שהתייעץ עם הרקטור, סגן הנשיא למינהל ודיקן הסטודנטים, מוסמך להורות על הפסקה או מניעה של כל פעילות ציבורית למשך זמן מוגבל, וכן על נקיטת אמצעים שיראו לו מתאימים לשם כך". התקנון מגדיר "פעילות ציבורית" כ"פעילות פוליטית, חברתית, תרבותית, בידורית או אקדמית (למעט הוראה) כלשהי, לרבות עצרות, הפגנות, הרצאות, הפצת כרוזים, הצבת דוכנים, הקרנת סרטים, וכל פעילות ציבורית אחרת (לרבות במתחם סגור) למעט פעילות המתקיימת מטעם יחידות האוניברסיטה בלבד."
בארבע השנים האחרונות, מאז שנקבע התקנון החדש, עשתה האוניברסיטה שימוש נרחב בתקנות להשתקת פעילות פוליטית, כל אימת שהתרחש אירוע שהוגדר כ"חריג" : מבצע עופרת יצוקה בשנת 2009, אירועי משט המרמרה בשנת 2010, אירועי יום הנכסה בשנת 2011 ומבצע עמוד ענן בשנת 2012.
בדיון היום הסכימה האוניברסיטה, בהמלצת בית המשפט, להגיש תוך 60 יום הצעה לנוסח מתוקן של הסעיף הרלבנטי בתקנון, כך שיהיה מידתי יותר ויהלום את רוח הלכות חופש הביטוי. לאחר מכן יתקיים דיון בנוסח המתוקן.
עו"ד שרונה אליהו חי מהאגודה לזכויות האזרח, המייצגת את המערערים: "בשנים האחרונות ניכרת מגמה ברורה של פגיעה בחופש הביטוי של סטודנטים באוניברסיטת חיפה, ובפרט, ניסיונות השתקה של דעות מיעוט בקמפוס. חופש הביטוי הוא מרכיב בסיסי בשלטון דמוקרטי, ולאוניברסיטאות אין בעלות על הזכות לממשו."
מחמד ח'לאילה, אחד ממובילי מאבק הסטודנטים: "בשנים האחרונות חווינו כרסום מתמשך בחופש הביטוי באוניברסיטה. חלק מהאירועים שיזמנו בוטלו על ידי ההנהלה, ולאחרים כלל לא ניתן אישור. אני חושב שכל מוסד אקדמי צריך לטפח ולעודד שיח חופשי ומרחב רב תרבותי, אבל באוניברסיטת חיפה, לצערי, יש פער גדול בין ההצהרות היפות למציאות בפועל".
