זכאות לגמלת הבטחת הכנסה של מי שמקבל סיוע כספי ממשפחתו

אילוסטרציה: פטיש בית משפט

עב"ל 36355-09-13 המוסד לביטוח לאומי נגד אלמונית; עב"ל 17457-08-14 המוסד לביטוח לאומי נ' אלמוני 

עו"ד: משכית בנדל

 

האגודה צורפה האזרח כידידת בית המשפט לשני ערעורים של המוסד לביטוח לאומי בבית הדין הארצי לעבודה על פסקי דין של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, שעסקו בשלילת גמלת הבטחת הכנסה ממי שמקבל סיוע מקרובי משפחה. פסקי הדין (הרכב בראשות השופטת נטע רות) הם הראשונים שעוסקים באופן ישיר ומקיף בסוגיית חוקיותם של נהלי המוסד לביטוח לאומי. פסקי הדין קבעו, כי הנהלים בטלים בשל כך שנקודת המוצא שצריכה לחול היום היא שגימלת הבטחת הכנסה לא מספיקה לקיום בכבוד. כן קובעים פסקי הדין, כי הנטל להראות שכלל הכנסות מקבל הגימלה מספיקות לצורך קיום בכבוד חל על המוסד לביטוח לאומי ולא על תובע הגימלה. המוסד לביטוח לאומי ערער על פסקי הדין, כאשר הוא מסתמך בהרחבה על ההלכה שנקבעה בבג"ץ מחויבות, הן לעניין התשתית העובדתית שנדרשת לשם קביעת סף הקיום בכבוד והן לעניין נטל ההוכחה.

בבקשות ההצטרפות טענו ראשית, כי למוסד לביטוח לאומי אין סמכות בחוק לקבוע מדיניות בנושא, וכי הסמכות מסורה למחוקק ולו בלבד (בין היתר כיוון שמדובר בפגיעה בזכויות יסוד ובהסדר ראשוני); שנית, בהתאם לקביעת בית הדין האזורי טענו, כי החזקה שצריכה לחול כיום היא שאין די בגימלת הבטחת הכנסה לשם קיום בכבוד ועל כן סיוע של קרובים הוא צורך חיוני במקרים רבים. על כן, הנטל לבחינת סך המקורות הכספיים של מקבל הגימלה והאם הם עוברים את סף הקיום בכבוד חל על המוסד לביטוח לאומי (כאורגן של המדינה ובהתאם לעקרון הבחינה הפרטנית שנקבע בבג"ץ מחויבות), ובהתאם לחובתו על פי המשפט המנהלי הוא מחויב לבסס מדיניות על תשתית עובדתית הולמת.

התיק הראשון (עב"ל 36355-09-13) נגמר בפשרה בין הצדדים מבלי להכריע בסוגיה העקרונית.

ב-17.5.2018 פסק בית הדין הארצי בהרכב מורחב, בראשות השופטת סיגל דוידוב-מוטולה, בתיק השני (עב"ל 17457-08-14) ובארבעה ערעורים נוספים. בית הדין אימץ במלואה את עמדת האגודה לזכויות האזרח, קבע שהמדינה לא הוכיחה שאפשר להתקיים בכבוד אנושי בסיסי מגמלת הבטחת הכנסה, ופסל את נהלי המוסד לביטוח לאומי שמאפשרים לשלול את הגמלה ממי שמקבל סיוע כספי מבני משפחתו או עמותות סעד. בית הדין דחה את טענת המדינה כי המונח "הכנסה" בחוק כולל כל הכנסה. הוא פסק כי בהיעדר קביעה מפורשת של המחוקק בעניין, אין מקום לפרשנות יצירתית שתוצאתה שלילת הגמלה, וכי יש להעדיף תמיד פרשנות שמגשימה את זכויות היסוד. בית הדין אימץ את קביעתו מלפני שנתיים וחצי בהליך דומה (עניין יאיר) שאליו הצטרפה האגודה, שם נקבע שתמיכה משפחתית הניתנת לצורך תשלום שכר דירה למקבל הגמלה לא תיחשב כהכנסה, והרחיב אותה לגבי תמיכה משפחתית או קהילתית מכל סוג.

 

עב"ל 36355-09-13:

בקשה להצטרף לדיון כ"ידיד בית המשפט"

 

עב"ל 17457-08-14: 

פסק הדין בבית הדין האזורי לעבודה 

בקשת הצטרפות לדיון כ"ידיד בית המשפט"

פסק הדין, 17.5.2018

 

הודעות לעיתונות:

אסור לביטוח הלאומי לשלול הבטחת הכנסה בשל תמיכה משפחתית, מאי 2018

 

קישורים:

יוסי דהאן, עזרה מהילדים היא לא הכנסה, 24.5.2018, ידיעות אחרונות

עו"ד משכית בנדל בתוכנית "עושים סדר" בטלוויזיה החינוכית, 23.5.2018 (דקה 7:40)

לי ירון, בית הדין לעבודה אסר על ביטוח לאומי לשלול הבטחת הכנסה מאדם הנעזר במשפחתו, 22.5.2018, הארץ

איתמר לוין, תמיכה לא תפגע בהבטחת הכנסה, 22.5.2018, news1

 

הבקשה נכתבה בסיוע אורי סבח

  • LinkedIn
  • Twitter
  • Facebook
  • Print
  • email

תגיות:

קטגוריות: הזכות לקיום בכבוד (רווחה וקצבאות),זכויות חברתיות,קצבאות קיום

סגור לתגובות.