שלילת הבטחת הכנסה ממי שמקבל ממשפחתו סיוע בשכר דירה

צילום: טל דהןצילום: טל דהן

עב"ל 18945-02-14

עו"ד: משכית בנדל, גיל גן-מור

 

ביום 13.5.2014‏‏ הגישה האגודה בקשה להצטרף כידידת בית המשפט לדיון בשישה ערעורים בבית הדין הארצי לעבודה. ההליך מתמקד בסוגיה העקרונית של השלכות סיוע כספי ממקור פרטי לשם תשלום שכר דירה או משכנתא על הזכאות לקבלת הבטחת הכנסה. כיום די בסיוע כספי שנותנים קרובי משפחה, או מקור פרטי אחר כדוגמת קרנות צדקה, שעולה על היקף מוגבל ביותר שקבע המוסד לביטוח לאומי, כדי לשלול את הזכאות לקצבת הבטחת הכנסה, וללא הבחנה ביחס למטרת התמיכה – לתשלום שכר דירה או למטרה אחרת.

חוק הבטחת הכנסה מחריג במפורש את זכות החזקה בדירת מגורים, אם אינה משמשת לשם השתכרות או רווח, מהגדרת "הכנסה". החוק איננו מתייחס לסיוע כספי קבוע או מזדמן מקרובים או ממקור פרטי אחר. עם זאת, המוסד לביטוח לאומי רואה עצמו מוסמך לשלול הבטחת הכנסה על בסיס סיוע כזה, תוך הסתמכות על פרשנות גרידא, ובניגוד לתכליתו המרכזית של החוק – להבטיח קיום בכבוד למי שאין בידו די אמצעים עצמאיים. המוסד לביטוח לאומי אמנם קבע כי סיוע בשכר דירה ממשרד השיכון אינו נחשב הכנסה, אולם סיוע לתכלית זהה, ממקור פרטי, נחשב הכנסה שיש בה כדי לשלול זכאות להבטחת הכנסה. מדיניות זו מנוגדת להוראות החוק, שתכליתן הכרה בחובה להבטיח קיום בסיסי, ובכללו דיור, והיא מפלה באופן מובהק את מי שאין בבעלותו דירה או שאינו מקבל סיוע בשכר דירה ממשרד השיכון.

המוסד לביטוח לאומי עיגן מדיניות זו בנהלים ובחוזרים כלליים, בהם קבע את אופי הסיוע המותר והיקפו על בסיס אמות מידה שרירותיות, בהיעדר תשתית עובדתית בסיסית וללא כל בחינה פרטנית של נסיבות מקבל הסיוע. בבקשה נטען, כי הסמכות לקבוע הסדרים מסוג זה נתונה למחוקק ולו בלבד, וכי חוזר המוסד לביטוח לאומי אינו חוקי בהיעדר הסמכה ובשל היותו מפלה, שרירותי ובלתי סביר. כל עוד המחוקק לא אמר את דברו בסוגיה יש לפרש את החוק באופן שמבקש להגשים את זכויות האדם ובהתאם לתכליתו. כן נטען, כי פרשנות תכליתית לחוק, כזו המבקשת להבטיח קיום בכבוד, מחייבת בחינה פרטנית של סך האמצעים העומדים לרשותו של מקבל הגמלה ומידת מספיקותם לשם קיום בכבוד. זאת על רקע העובדה כי אין כיום מחלוקת שגמלת הבטחת הכנסה אינה מספיקה לשם קיום כזה, ועל כן סיוע למקבל גמלת הכנסה הוא כורח המציאות לשם הישרדותו.

בדיון בערעורים ב-20.5.2014 קיבל בית הדין הארצי לעבודה את בקשת האגודה להצטרף להליך.

בנובמבר קיבל בית הדין הארצי לעבודה חלק מהערעורים, וקבע בפסק דין תקדימי כי סיוע מבני משפחה בשכר דירה לא ייכלל בחישוב ה"הכנסה" המותרת למי שמבקש גמלת הבטחת הכנסה. בית הדין קבע כי נוהל הביטוח הלאומי, שלפיו יש לשלול את קצבת הבטחת ההכנסה בכל מקרה שבו קרובי משפחה או מקור פרטי אחר מסייעים למקבל הקצבה בתשלום שכר הדירה באופן קבוע, איננו תקף, והורה לבטלו. המשמעות היא שכמאה אלף מקבלי הקצבה יוכלו לקבל עזרה ממשפחותיהם עבור קורת גג בלי שהדבר יוביל לשלילת הקצבה.

בקשת הצטרפות כ"ידיד בית המשפט"

פרוטוקול הדיון, 20.5.2014

פסק הדין, 22.11.2015

 

הודעות לעיתונות: 

בית הדין הארצי לעבודה: אסור לשלול קצבה ממי שמקבל סיוע מההורים, נובמבר 2015

האם ניתן לשלול הבטחת הכנסה ממי שמקבל מקרוביו סיוע בשכר דירה?, מאי 2014

 

קישורים:

אור קשתי, ההורים מסייעים לכם? אל תצפו לעזרה מהביטוח הלאומי, הארץ, 23.5.2014

לי ירון, בית הדין הארצי לעבודה: לא תישלל הבטחת הכנסה ממי שמקבל סיוע מקרוביו, הארץ, 22.11.2015

 

בקשת ההצטרפות נכתבה בסיוע אורי סבח ועמוס ויצמן

  • LinkedIn
  • Twitter
  • Facebook
  • Print
  • email

תגיות:

קטגוריות: הזכות לדיור,הזכות לקיום בכבוד (רווחה וקצבאות),זכויות חברתיות,קצבאות קיום,שכירות

סגור לתגובות.