CC-BY-NC-SA: Michael-Shadeבדיון בבג"ץ בעתירה למיגון הכפרים הבדווים בנגב, המליצה המדינה לתושבים להתגונן באמצעות שכיבה על הקרקע
ב-17.7.2014 נערך דיון בבג"ץ בעתירתם של תושבי כפרים בדווים בדרישה לדאוג לפתרונות מיגון מידיים לכפרי הבדווים בנגב. בין העותרים עומאר אלוקילי מהכפר הלא מוכר עוג'אן, דודן של הילדות מראם ואסיל אלוקילי שנפגעו מירי רקטה, וכן המועצה לכפרים הלא מוכרים בנגב, ארגון רופאים לזכויות אדם, פורום דו קיום בנגב לשוויון אזרחי, במקום – מתכננים למען זכויות תכנון והאגודה לזכויות האזרח. הדיון התקיים בפני השופטים דנציגר, זילברטל וסולברג (לעדכוני האגודה במהלך הדיון: https://twitter.com/acrionline). החלטה תינתן בימים הקרובים.
בדיון, הבהיר עו"ד עאוני בנא מהאגודה לזכויות האזרח, המייצג את העותרים, כי הדרישה להצבת מיגוניות ניידות נובעת מפאת הדחיפות הרבה למציאת פתרון להגנה על תושבי הכפרים, המונים כ-100,000 נפש.
נציגי המדינה טענו כי מיגון הכפרים הבדווים נמצא בעדיפות נמוכה, שכן שיעור הנפילות בהם נמוך יחסית. הם לא השיבו לשאלה אם יישובים אלה נמצאים בטווח היירוט של "כיפת ברזל". בתגובה שהגישה המדינה לבג"ץ, נטען כי החובה להתקין אמצעי מיגון מוטלת בראש ובראשונה על בעלי הבתים, אולם לא נמסרה התייחסות לעובדה שהבתים ביישובים הללו, ברובם פחונים, הם פגיעים במיוחד, וגם לא לעובדה שבמצב החוקי הקיים, כל בניית מיגון ביישובים אלה, כולל המוכרים שבהם, תיחשב כבנייה בלתי חוקית. נציגי המדינה עמדו על כך שאמצעי המיגון המומלץ לתושבי הכפרים הבדווים בנגב הוא שכיבה על הקרקע.
בשנים האחרונות פנו תושבים וארגונים שונים שוב ושוב אל משרד הביטחון ופיקוד העורף בדרישה לפעול למיגון הכפרים. באחת התשובות שנמסרו, במענה לפניית ארגון רופאים לזכויות אדם, מסר משרד הביטחון כי אין כוונה להוסיף אמצעי מיגון ביישובים הבדואים מלבד העיר רהט.
עו"ד עאוני בנא מהאגודה לזכויות האזרח: "נציגי המדינה התעלמו מהעובדה שבכפר שבו אין מקלטים, האזעקה לא נשמעת והבתים עשויים ברובם מפח, כל פגיעה של רקטה היא מסוכנת פי כמה וכמה. התנהלות המדינה מעוררת תחושה של הבחנה בין דם לדם והפקרת ביטחונם של הבדווים בכפרים הלא מוכרים".
