להבטיח את זכותם של תושבי הפריפריה לקבל שירות רפואי זמין וקרוב

תושבי הצפון וארגונים חברתיים לשרת הבריאות: הסדירי מייד את ההסכם בין בתי החולים לקופת החולים

 

מזה מספר שבועות חברי קופת חולים כללית המתגוררים בגליל מופנים לבתי חולים בחיפה ובתל אביב ולבית החולים העמק, במקום לבתי החולים באזור מגוריהם. המצב שנוצר הוא שחולים נוסעים שעה עד שעתיים לצורך קבלת טיפול, על אף שהשירות קיים דקות נסיעה מביתם. תושבי הצפון וארגונים חברתיים פנו לפני מספר ימים לשרת הבריאות (ראו הפנייה המלאה בהמשך) בבקשה להפסיק מיידית את המדיניות, הנובעת מהניסיון של קופת חולים כללית להשתמש במבוטחיה לצורך מו"מ בינה לבין בתי החולים על מחירי שירותים.

ב- 7.5.14 נשלח דוא"ל מהנהלת שירותי בריאות כללית למנהלי המרפאות בצפון, עם הוראה "לייבש" את בתי החולים זיו ופוריה, ולשלוח מטופלים לבתי חולים אחרים. הסיבה היא מחלוקת על מחירי האשפוז. הוראה זו מנוגדת לעקרונות חוק ביטוח בריאות ממלכתי, המחייבים את הקופות לספק שירותים בזמן, מרחק, ואיכות סבירים, וכן מפרה לכאורה את נוהלי משרד הבריאות, שעל פיהם יש להפנות מטופל לבית החולים הקרוב למקום מגוריו, ובמרחק וזמן נסיעה סבירים. כמו כן, הקופה מחויבת ליידע את שרת הבריאות ואת המבוטחים חודש לפני קיום מדיניות של צמצום המקומות האפשריים לטיפול.

אחד מבין מאות המקרים הוא של תושבת שלומי בת 75, שנזקקה לניתוח החלפת מפרק ברך. היא הופנתה על ידי הכללית לבית חולים בחיפה, מרחק של כשעה ורבע נסיעה, בטענה שאין בבית החולים בנהריה מנתח מתאים. האישה ושני ילדיה המתגוררים בשלומי הם נפגעי טרור ומוגבלים בתנועה. בכל זאת, היא טופלה בחיפה במשך ששה שבועות, ומשפחתה התקשתה לתת לה עזרה בגלל המרחק.

למסמך שהוגש לשרה שותפים ארגונים חברתיים – האגודה לזכויות האזרח, אגודת הגליל, שתיל והפורום האזרחי לקידום בריאות בגליל. הצורך עלה בדיונים של קבוצת תושבים חדשה שקמה בגליל – "מובילים שוויון בבריאות בצפון". הקבוצה מתחילה לפעול במגוון נושאים שבהם קיים פער בין המרכז לפריפריה בתחום הבריאות.

הבעיה אינה נקודתית ויש צורך בהסדרה אחת ולתמיד. רמי אדוט, רכז תחום בריאות באגודה לזכויות האזרח: "שורשי הבעיה נעוצים במבנה הנוכחי אשר מותיר בידי קופות החולים חופש מסחרי מוגזם, הפוגע בסופו של דבר בטובת המבוטחים. לאחרונה עלתה מחדש בוועדת גרמן היוזמה לפתיחה מלאה או חלקית של הסדרי בחירת בית החולים למטופלים. הדבר יכול לבטל את התופעה הפסולה שבה אנו עוסקים, אך בכל מקרה לא יוכל לבוא במקום עמידה על חובתה של קופת החולים לספק למבוטחיה שירותים זמינים במרחק, זמן ואיכות סבירים. בדוח וועדת גרמן אף הועלתה המלצה מרשימה לקבוע בתוך 120 יום סטנדרטים מחייבים לאספקת שירותים בפריפריה – אלו המלצות שאנו תומכים בהן ואף הצענו אותן שוב ושוב".

 

עדכון, 2.7.2014: בתגובה לפניית הארגונים כיתב מנכ"ל קופת חולים כללית את האגודה על מכתבו למנכ"ל משרד הבריאות. במכתב מטיל מנכ"ל הקופה את האחריות למצב על משרד הבריאות, המונע ממנהלי בתי החולים לסיים את המו"מ בינם לבין הקופה.

לעמדתנו, מקרה זה מדגים את מגבלות התקציב של הקופות ואת הנורמות הנפסדות שהשתרשו במערכת הבריאות, אשר "העצמת חולים" רחוקה מהן מרחק רב. אפשר וצריך לשנות את כללי המשחק: להרחיב את אפשרויות הבחירה העומדות בפני המבוטחים (כמובטח בדו"ח ועדת גרמן), להכריח את הקופות לספק שירות קרוב וזמין בפריפריה (כמובטח בדו"ח גרמן, תוך הכנסת תמריצים וסנקציות), וחשוב מכל – להגדיל את בסיס התקציב של קופות החולים באמצעות שינוי מדד יוקר הבריאות.

 

להלן פניית הארגונים לשרת הבריאות.

 

אגודת הגליל למחקר ושירותי בריאות | האגודה לזכויות האזרח | הפורום האזרחי לקידום בריאות בגליל | מובילים שוויון בבריאות לגליל המערבי | רופאים לזכויות אדם | שתי"ל שירותי תמיכה וייעוץ לארגונים

 

22.6.2014

לכבוד

ח"כ יעל גרמן
שרת הבריאות

פרופ. ארנון אפק
מנכ"ל משרד הבריאות

מר אלי דפס
מנכ"ל שירותי בריאות כללית

 

שלום רב,

 

הנדון: הסטת חולים באיזור הצפון על ידי "שירותי בריאות כללית"

 

א.ג.נ.,

 

לאחרונה הגיע לידינו מסמך – דואר אלקטרוני שנשלח משירותי בריאות כללית (להלן – "הקופה") למרפאות הצפון שלה. בהודעת הדואר שיצאה ב-7.5.14, מורה הקופה למנהלי המרפאות בצפון לצמצם באופן מכוון הפניית חולים למרפאות חוץ בבתי החולים זיו ופוריה בלפחות 30%, להסיט את מרבית החולים למרפאות אחרות בקהילה ובבית חולים "העמק" (עפולה), וכן לבצע פעולות שקשורות להפניית חולים לניתוחים כגון ניתוחי פה וצנתורי לב. מן המסמך עולה לכאורה כי מטרת הסטת החולים איננה טובתם הרפואית הישירה, אלא להשפיע על המו"מ בין הקופה לבין אותם בתי חולים, שכן "הדבר עלול להוביל אותנו לגירעון תקציבי ענק ובעקבות זאת סכנה של פגיעה ברמת החיים שלנו …".

במקביל, קיבלנו תלונות על כך שקופת החולים מונעת באופן קבוע מתן התחייבויות לשירותים אלקטיביים בכל מחלקות "מרכז רפואי לגליל" (נהריה). בתחום ניתוחי הקטרקט, למשל, נמסר לנו כי המצב חמור במיוחד. ועוד, הקופה עושה ככל יכולתה, לפי התלונות, להימנע מהתחייבות לשימוש במכשיר ה-MRI החדיש והאיכותי אשר עליו גאוות בית החולים, ומעדיפה לשלוח חולים למרחק למכשיר MRI נייד.[1] לעיתים גם נמסר לחולה מידע לא מדויק.

לדוגמא, דווח לנו על אישה מבוגרת (75) מאיזור נהריה שנזקקה לניתוח החלפת מפרק ברך, אך קיבלה בקופת החולים הכללית בסניף נהריה מידע לפיו אין בבית החולים בנהריה מנתח שיודע לבצע את הניתוח האמור. האישה ערירית, ושני ילדיה המתגוררים בשלומי הם נפגעי טרור ומוגבלים בתנועה. בכל זאת, שלחה אותה הקופה לחיפה, שם היא שהתה מספר שבועות בבידוד שנכפה עליה, מבלי שמשפחתה יכלה לבקרה. רק בעקבות התערבות של בעלי תפקידים ב"מרכז רפואי לגליל" היא קיבלה לבסוף הפניה לשיקום במרכז זה.

אנו מבקשים ממשרד הבריאות לממש את סמכותו, לבחון את הנושא, ואם אכן מופעלת מדיניות של הסטת חולים, להורות לקופה להפסיק באופן מיידי מדיניות פסולה זאת.

עם זאת, כיוון שתופעות אלה חוזרות ונשנות, לדעתנו יש מקום להרחיב את היריעה, לדון במבנה המערכתי והרגולטורי אשר מאפשר ואף דוחף את קופות החולים לפעול כאמור לעיל ולתקנו, כך שפעילות כזו של קופות החולים לא תתאפשר עוד וכך שלא יהא להן כל תמריץ לפעול באופן זה:

1. כאמור, התופעה בה מדובר איננה תופעה חדשה כלל וכלל. היא עלתה במלוא החומרה בתקשורת ב-2008, ובעקבותיה נכתב דוח של מבקר המדינה[2] וכן דוח מיוחד של מרכז המחקר והמידע בכנסת.[3] תשומת הלב הציבורית העיקרית הייתה נתונה אז להסטות חולים במרכז בין בתי החולים הגדולים והמבוקשים – איכילוב, תל השומר וכו'. אך במקביל לכך, התרחשו תופעות לא פחות חמורות כגון "ייבוש" בית החולים וולפסון על ידי הפניית מבוטחי כללית תושבי בת-ים ישירות לאיכילוב, תופעה עליה הלנו במכתב ששלחנו בזמנו למשרד הבריאות. כמו כן, הגופים המבקרים חזרו ודווחו בשנים האמורות על שליחת חולים מהצפון הרחוק עד המרכז רק משיקולי כדאיות כלכלית של קופות החולים.

2. מדיניות הסטת החולים ושליחתם לקבלת טיפול הרחק מביתם גוררת פגיעה בטובתם הישירה. נציבת קבילות החולים דיווחה כבר בשנים 2005-2004 על תופעות המוניות אלה. חולים אלה נאלצים לנסוע שעות רבות, לבטל יום עבודה שלהם או של בן לווייתם וזאת בשעה שבאיזור מגוריהם (למשל, צפת, במקרה מפורסם) היו שירותים זמינים בבית החולים האיזורי. נראה כי פעולה זו שמניעיה כדאיות כלכלית בלבד איננה זקוקה לקטרוג נוסף. למעלה מן הצורך נציין כי בחוק ביטוח בריאות ממלכתי נקבע בסעיף 31: "בהתקשרות של קופת חולים עם נותן שירותים ובהפניית חבריה לנותן שירותים תפעל קופת החולים ללא הפליה בין נותני השירותים, בתום לב ומשיקולים עניניים של טובת החבר וטובת כלל חברי קופת החולים." הסטה של חולים לנותן שירות מרוחק יותר משיקולי כדאיות בוודאי אינה עולה בקנה אחד עם לשון החוק ותכליתו.

3. עוד נציין, כי על פי תקנות הסדרי בחירה בין נותני שירותים, במקרה בו קופת חולים מבקשת לערוך שינוי בהסדר בחירה שעניינו גריעה מהיקף המוסדות הרפואיים העומדים לרשות המבוטחים, או צמצום חופש הגישה למוסדות רפואיים, הרי כל שינוי כזה צריך שיפורסם ויועמד לעיון המבוטחים, וזאת ניתן לעשות – כך נקבע בתקנות – רק לאחר הבאת הדבר לידיעת שר הבריאות וכעבור 30 יום לאחר מכן. עוד נקבע בתקנות כי קופה לא תפעל על פי שינוי כאמור בהסדר הבחירה, אלא לאחר עבור 30 יום מן המועד בו העמידה אותו לעיון המבוטחים במרפאותיה.

4. יש להדגיש כי מדיניות זו, המיושמת בפריפריה, פוגעת בתושבים החיים באיזור שגם כך עני בשירותים רפואיים יחסית למרכז וסובל מפערים במצב הבריאות לעומת המרכז. הסטת החולים גוררת פגיעה בבית חולים איזורי בפריפריה המהווה פגיעה באיזור כולו שכן התושבים זקוקים לבית חולים איזורי חזק.

5. לדעתנו, שורשי הבעיה נעוצים במבנה הנוכחי אשר מותיר בידי קופות החולים חופש מסחרי מוגזם, הפוגע בסופו של דבר בטובת הפרטים המבוטחים בהן. ביקורת פרלמנטרית, לחצים מן החברה האזרחית (כולל החתומים מטה) ותלונות של ארגוני החולים לנציבות קבילות החולים מאז תחילת שנות האלפיים, הביאו לכמה ניסיונות של משרד הבריאות לשנות את המצב, החל בתקנות השר דני נווה מ-2005 בנושא הסדרי הבחירה בין נותני שירותים וכלה בחוזרים שיצאו בשנים האחרונות. הערוץ המרכזי לרגולציה שנבחר לטיפול בבעיה היה הרחבת הסדרי הבחירה תוך שימת דגש על הפרסום והיידוע שלהם. כך הוגדרו באופן מדוקדק מקרים (כגון רצף טיפולי) בהם קופת החולים לא תוכל להשתמש בזכותה לקבוע הסדרי בחירה כדי לגבור על רצונו/טובתו של החולה ולשלוח אותו לספק מרוחק או לקטוע את הטיפול שהחל לקבל (חוזר 13/2012). קשה לאמוד את מידת ההצלחה של כלים רגולטוריים אלה לנוכח העובדה שמדובר במספר רב מאד של מצבים יומיומיים בהם ניצבים חולים רבים מול מערכת הקופה בתנאים קשים ולא שוויוניים מבחינת החולה. ארגונים וגורמים המטפלים בפניות חולים מעידים כי קופות החולים נוטות לקבוע תכתיבים שונים – מהם רשמיים ומהם לא רשמיים – ולפעול על פיהם עד הרגע שבו חולה מתלונן באופן קולני מדי או שהדברים מגיעים לכדי פרסום.

6. כלי רגולציה אחר, בו כמעט שלא נעשה שימוש על ידי המשרד, הוא הגדרת ואכיפת החובה לספק שירותים בזמן, מרחק ואיכות סבירים, חובה אשר נקבעה מפורשות בפרק עקרונות היסוד בחוק ביטוח בריאות ממלכתי. על פי ערוץ רגולטורי זה יש לקבוע קריטריונים ברורים של מינימום להספקת שירותים על-פי הוראות החוק, להחילם בכל רחבי הארץ ובמיוחד בפריפריה וכן לאוכפם. יש להניח כי אילו היו חלק מהשירותים בהם מדובר – כגון, שירותים אלקטיביים בבתי חולים – נכללים בסטנדרטים, הייתה נמנעת הפרקטיקה של שליחת חולה למרחק.

7. לאחרונה עלתה מחדש בוועדה לחיזוק מערכת הבריאות הציבורית ("ועדת גרמן") היוזמה לפתיחה – מלאה או חלקית – של הסדרי הבחירה. ככל שתכנית זו כוללת הענקת זכות חופשית לכל חולה לבחור את בית החולים בו הוא מעוניין לקבל שירותים אלקטיביים, הדבר יכול לבטל את התופעה הפסולה בה אנו עוסקים, אך בכל מקרה לא יוכל לבוא במקום עמידה על חובתה של קופת החולים לספק למבוטחיה שירותים זמינים במרחק, זמן ואיכות סבירים. במילים אחרות, ניתן לקבוע את זכות המטופל לבחור לקבל שירות בבית חולים מרוחק, אך  קודמת לכך החובה לקבוע את חובת קופת החולים לספק לו שירות בבית חולים קרוב. קיים חשש כי, במצב הנוכחי, פתיחה של הסדרי הבחירה תביא לחיזוק הנטייה הקיימת של שכבות חברתיות מבוססות יחסית בפריפריה לבקש מענה רפואי במרכז.

8. אשר על כן, אנו סבורים כי פתיחת הסדרי הבחירה, מן הדין שתהיה מלווה במהלך של קביעת סטנדרטים שוויוניים להספקת שירותים ברחבי הארץ, כפי שהצענו לא פעם בעבר, הצעה שהפכה להצעת חוק. אנו קוראים למשרד הבריאות לפתוח בעבודת מטה שתכליתה קביעת סטנדרטים שוויוניים להספקת שירותים בכל הארץ, יחד עם הרחבת זכות הבחירה של המבוטח והעצמתו.

לסיכום, אנו מבקשים ממשרד הבריאות לפעול באופן מיידי להפסקת מדיניות זו, ובמקביל, לטפל בבעיות המבניות המאפשרות זאת ואף גורמות לכך.

 

בכבוד רב,

 

רמי אדוט, רכז תחום בריאות, האגודה לזכויות האזרח

עו"ד נורית דסאו, תכנית "מובילים שוויון בבריאות לצפון", גליל מערבי

באכר עוואוודה, מנכ"ל אגודת הגליל – האגודה הערבית למחקר ושירותי בריאות

שירה קורונה, מרגנית אופיר-גוטלר, לב ארן, שתי"ל שירותי ייעוץ וליווי לארגונים

פרופ. מיכאל ויינגרטן, לינדה פוטרמן, הדס אופק, זאב שילאור, ד"ר איילה כהן, הפורום האזרחי לקידום בריאות בגליל

ענת ליטווין, רופאים לזכויות אדם

 

העתק:

ד"ר מסעד ברהום – מנהל "מרכז רפואי לגליל" (נהריה)
מר חיים ביבס – יו"ר מרכז השלטון המקומי
ד"ר אוסקר אמבון – מנהל בית חולים זיו
ד"ר ארז און – מנהל בית חולים פוריה
פורום ערי הפיתוח בגליל
ועד ראשי הרשויות הערביות
ד"ר יצחק ברלוביץ' – מנהל בית חולים וולפסון
מר עדי אלדר – ראש עיריית כרמיאל
מר שמואל בן-יעקב – האגודה לזכויות החולה