מחר – דיון תקדימי בהרכב מורחב בבית הדין הארצי לעבודה. האגודה ביקשה להצטרף לדיון כ"ידיד בית המשפט"
מחר (20.5.2014) ידון הרכב מורחב של שבעה שופטי בית הדין הארצי לעבודה בשאלה, האם ניתן לשלול הבטחת הכנסה מזכאים שנעזרים בקרובי משפחה לצורך מימון עלויות הדיור. האגודה לזכויות האזרח הגישה בקשה להצטרף להליך, בה היא טוענת כי שלילת הגמלה פוגעת בזכות לקיום בכבוד, לדיור ולשוויון. את הבקשה הגישו עורכי הדין משכית בנדל וגיל גן-מור.
בית הדין הארצי לעבודה ידון בשישה ערעורים שונים בנושא זה. חלקם הוגשו בעקבות פסיקות של בתי הדין האזוריים שקבעו כי אין לשלול את הסיוע, ואחרים בעקבות פסיקות לפיהן ניתן לשלול את הסיוע. אף שהסוגיה אינה מעוגנת במפורש בחוק, חוזר הביטוח לאומי וקובע, כי ניתן לשלול הבטחת הכנסה ממי שמקבלים סיוע כספי קבוע מקרוביהם, גם אם תכליתו מימון שכר דירה. שלילת הזכאות לקצבה מתקיימת ללא בחינה פרטנית של מצבו הכלכלי של הזכאי.
באגודה לזכויות האזרח עומדים על כך ששלילת הסיוע בנסיבות אלה מהווה פגיעה קשה בזכות לדיור, בזכות לשוויון ובזכות לקיום בכבוד, ולכן לא ניתן לעשות זאת ללא הוראת חוק מפורשת. באגודה מציינים כי על פי חוק, לא תישלל הגמלה מזכאים רק משום שהם מתגוררים בדירה שבבעלותם – וכך ראוי; אולם המדיניות האבסורדית והמפלה של הביטוח הלאומי קובעת כי דווקא זכאים שאינם בעלי דירה, הנעזרים בקרובי משפחתם לצורך מימון דמי השכירות, עלולים לאבד את זכאותם לקצבה.
בבקשת ההצטרפות להליך מצוין, כי המדינה עצמה מכירה בכך שקצבת הבטחת ההכנסה אינה מספיקה גם לכיסוי צרכי הדיור, והמוסד לביטוח לאומי אף סבור כי יש להגדיל אותה, כך שתספיק גם לכיסוי הוצאות הדיור עבור מי שאינם זכאים לסיוע ממשרד השיכון – למשל, מי שהייתה בבעלותם דירה וירדו מנכסיהם, יחידים ללא ילדים מתחת לגיל 55, מי שגרים ביישובים בהם לא ניתן לממש את הסיוע בשכר הדירה ועוד. גם מקבלי הבטחת הכנסה שמקבלים סיוע בשכר דירה ממשרד השיכון מתקשים להתקיים בעזרתו. כך למשל, אם חד-הורית לשניים המקבלת הבטחת הכנסה, תקבל סיוע בשכר דירה בגובה של 774-580 ש"ח בלבד. לכן, אין פלא שגם מי שזכאים לסיוע בדיור נאלצים פעמים רבות להיעזר בחסדי קרובים כדי לאפשר לעצמם קורת גג סבירה.
לפני כשנתיים פסק בג"ץ באופן תקדימי, כי לא ניתן לשלול הבטחת הכנסה רק מתוקף בעלות על רכב או שימוש בו. בפסק הדין, אותו הקריאה הנשיאה דורית ביניש במעמד החגיגי של סיום כהונתה, נכתב כי שלילת הזכאות רק על בסיס שימוש ברכב, מבלי לערוך בדיקה פרטנית של הנזקקות, פוגעת בזכות לקיום בכבוד. בחוות הדעת של האגודה נטען, כי גם במקרה זה המוסד לביטוח לאומי פועל על בסיס קביעות גורפות ופסולות שאינן יכולות להעיד על מצבו הכלכלי האמיתי של מקבל הבטחת ההכנסה.
לדבר עוה"ד משכית בנדל וגיל גן-מור, "הקצבאות שנועדו לסייע לנזקקים להתקיים בכבוד נמוכות מדי, והן אף קוצצו באופן שרירותי שעה שהמדינה מסרבת לקבוע סטנדרט לקיום בכבוד. ברוב המקרים, הסיוע הכספי המשפחתי נועד לאפשר 'להחזיק את הראש מעל למים'. שלילת הקצבה במקרים אלה תדון משפחות שלמות למצוקה קיומית ואף עלולה להותירם ברחוב, ללא קורת גג."