האגודה הגישה למחלקת הייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים את עמדתה בעניין תזכיר חוק המאבק בטרור. להלן תמצית הדברים – למסמך המלא לחצו כאן.
הערה: הערותינו לפרק העוסק במעצר ובחקירה חקירת עבירות ביטחון שבתזכיר החוק הועברו למשרד המשפטים במועד קודם, במסגרת הערותינו על הוראת השעה בעניין עצור החשוד בעבירת ביטחון.
נייר עמדה בעניין תזכיר חוק המאבק בטרור – תמצית
האגודה לזכויות האזרח מכירה כמובן בחשיבות המאבק האפקטיבי בטרור ובחובתה של המדינה להגן על אזרחיה, ומסכימה כי ראוי שיינתנו למדינה כלים משמעותיים להתמודד עם תופעה זו. יחד עם זאת, אסור שאמצעים אלה יהיו בלתי מוגבלים. דווקא בשל היותה של ישראל מדינה דמוקרטית, עליה להיאבק בטרור באופן העולה בקנה אחד עם עקרונות היסוד וזכויות היסוד האמורות להוות את הבסיס לקיומה.
אנו מברכים על עצם הניסיון העקרוני הנעשה בתזכיר ליצור הסדרים בנושא המאבק בטרור, המתאימים למדינה דמוקרטית במאה העשרים ואחת. אכן, הגיע העת לבטל את ההסדרים הדראקוניים, המצויים בחקיקת החירום ולאמץ נורמות מידתיות וראויות, המשקפות מחוייבות אמיתית לשמירה על זכויות אדם.
אולם במתכונתו הנוכחית אין בתזכיר החוק כדי להשיג תכלית חשובה זו. אמנם חקיקת החירום מתבטלת בחלקה, אולם תחת רפורמה מהותית, הצעת החוק מבקשת להנציח את אותם ההסדרים הדראקוניים והבלתי ראויים בחקיקה הקבועה של מדינת ישראל. בכך נגרם נזק קשה ובלתי הפיך למצב זכויות האדם בישראל, נזק אשר עלול להיות בבחינת בכייה לדורות.
חקיקת החירום ותקנות ההגנה פוגעניות עד מאד, אולם לפחות אין הן מתיימרות לשקף נורמות הראויות למדינה דמוקרטית; הכל יודעים כי מדובר ב"חקיקה הבעייתית ההיא", שכולנו תקווה כי תבוטל ביום מן הימים. קיים חשש כבד וממשי, כי עם העברת הסמכויות הקשות המעוגנות בחקיקת החירום לחקיקה הקבועה והמודרנית של מדינת ישראל, יהיה בכך כדי לקבע אותן בתודעה הציבורית כאמצעים "רגילים", אשר אינם שמורים לנסיבות הקיצוניות ביותר.
הצעת החוק במתכונתה הנוכחית תביא לפגיעה קשה ובלתי מידתית בזכויות יסוד חוקתיות של הפרט. ההגדרות הרחבות למונחים "מעשה טרור", "ארגון טרור" ו"חבר בארגון טרור" – הגדרות המאפשרות החלתן גם על ארגונים ואנשים אשר אין בינם לבין טרור ולא כלום – מעניקות לרשויות המדינה שיקול דעת מופרז באשר לקביעה "מיהו טרוריסט", ופותחות פתח עצום לניצול לרעה. ההליכים בהם מוכרזים ארגונים כארגוני טרור, ובהם נתפס ומחולט רכוש החשוד שהוא קשור לטרור, אינם כוללים את הערובות המינימאליות הדרושות לקיום הליך הוגן ולחקר האמת. הם מאפשרים פגיעה שרירותית בעקרונות יסוד דמוקרטיים ובזכויות חוקתיות, כגון חופש ההתאגדות, חופש הביטוי, והזכות לקניין. שיקול דעת גורף בצירוף העדר הליך הוגן הם מתכונת מובטחת לשרירות לב שלטונית, לניצול סמכויות לרעה, לאפליה, לאכיפה סלקטיבית, לטעויות, ועוד ועוד.
אכן, הגיעה העת לבטל את ההכרזה המתמדת על "מצב חירום" בישראל, שעומדת בעינה מאז קום המדינה. אולם על ביטול זה להביא לשינוי משמעותי בנקודת האיזון בין צורכי הביטחון לבין ההגנה על זכויות אדם בישראל ולקביעת הסדרים המשקפים זאת. במיוחד הגיעה העת לבטל את חוק המעצרים המינהליים ואת הסמכויות הפוגעניות שבתקנות ההגנה (שעת חירום), ולחייב את רשויות אכיפת החוק להיצמד לכלל הבסיסי, כי אין נוקטים צעדים נגד אדם, הפוגעים בחירותו או בחופש התנועה הניתן לו, אלא במסגרת הליך פלילי הוגן, בו ניתנת לו מלוא ההזדמנות להתגונן.
