בינואר 2009 נכנסו לתוקפן התקנות הקובעות כי שיעור האגרה עבור הנפקת דרכון יעמוד על סכום שבין 170-250 ש"ח, ואילו במקרים בהם הדרכון אבד או נגנב, יעמוד שיעור האגרה על סך של 1000 ש"ח. בעקבות זאת, עתרה האגודה לזכויות האזרח לבג"ץ בדרישה לבטל את התקנות, שכן מדובר בקנס ולא באגרה, ומשום כך, משרד הפנים אינו מוסמך לגבות אותו.
בג"ץ הציע לשר הפנים לשקול לוותר על רכיב הקנס באגרה. בתגובה, הודיע שר הפנים על כוונתו להפחית את שיעור האגרה לסך 750 ש"ח, תוך שהוא שומר על רכיב הקנס באגרה.
בעקבות זאת, הוציא בג"ץ צו על תנאי והורה לשר הפנים לנמק מדוע התקנות לא תבוטלנה.
בדיון שהתקיים היום בוועדת הכספים ביקש שר הפנים מהוועדה לאשר את התקנות הקובעות אגרה בשיעור 750 ש"ח.יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני, אמר בדיון שיאשר לכל היותר כפל אגרה (בשיעור של עד 500 ש"ח) במקרים בהם הדרכון אבד או נגנב בשל התשומות הנוספות הדרושות למשרד הפנים במקרים אלה, ואולם לא יאשר את תוספת הקנס.
עו"ד עודד פלר מהאגודה לזכויות האזרח בירך על עמדתם הנחרצת של חברי ועדת הכספים: "במקום להטריח את חברי הוועדה, על משרד הפנים היה להבין את שהבהירו כבר שופטי בג"ץ, ולבטל את הקנס. במדינה דמוקרטית הרשות המבצעת אינה קובעת על דעת עצמה עבירות ומטילה בגינן קנסות. אגרות משולמות עבור שירותים, ומטרתן אינה להעניש."
הוועדה נתנה למשרד הפנים שהות לשוב ולשקול את עמדתו.
בג"צ 2651/09
