בדיון בעתירת האגודה הטיחו השופטים ביקורת קשה כלפי המדינה, על החלטתה להרוס יישוב שלם מבלי להציע פתרון לתושבים
היום (30.7.2012) דן בית המשפט העליון בהרכב של שלושה שופטים (ארבל, מלצר, סולברג) בעתירה של תושבי הכפר ח'רבת זנוטה והאגודה לזכויות האזרח נגד החלטת המינהל האזרחי להרוס את הכפר.
מדובר בכפר בדרום הר חברון המונה 27 משפחות וכ-150 תושבים. הכפר קיים מתחילת המאה ה-20 ושוכן על שרידי יישוב עתיק. ב-2007 הוציא המינהל האזרחי צווי הריסה לרוב המבנים בכפר. התושבים והאגודה לזכויות האזרח עתרו לבג"ץ בדרישה לבטל את צווי ההריסה ולהכין לכפר תוכנית מתאר.
בדיון היום הטיחו השופטים ביקורת קשה במדינה, על החלטתה להרוס ישוב שלם מבלי להציע פתרון כלשהו עבור התושבים. נציג הפרקליטות עו"ד יצחק ברט אמר, בהתייחס לאפשרות של אישור תוכנית מתאר לכפר: "אף מהנדס לא יחתום על תוכנית כזו וקשה למצוא תוכנית מתאימה. אינני רואה פתרון לאנשים אלה". השופט חנן מלצר העיר: "אם תהרסו, מה יעשו התושבים? למדינה יש אחריות כשלטון. מה תעשו עם האנשים הללו? האם יש לכם פתרון בשבילם?". בהמשך ציין השופט מלצר: "אם אתם רוצים לעשות סדר, עליכם למצוא פתרונות". השופט אף שב והדגיש: "אותו דין חל לגבי כולם. אי אפשר להרוס מבלי למצוא אלטרנטיבה".
כאשר עו"ד ברט טען כי לפי הידוע לו "המפקד הצבאי לא צריך למצוא פתרון לאנשים שבנו בלא היתר", הגיבה השופטת עדנה ארבל: "אז לאן ילכו 27 המשפחות? אנו מציעים כי אתם תבדקו את האפשרויות שעומדות בפני התושבים". השופטת ארבל אף הוסיפה בנימה אישית: "זה מטריד אותנו, גם לנו יש אחריות".
השופטים אף מתחו ביקורת על העותרים על שלא הגישו הצעה לתוכנית מתאר. עו"ד נירה שלו מהאגודה לזכויות האזרח ציינה, כי הגשת הצעה כזו תהיה בגדר הליך סרק, שכן המדינה הצהירה בתגובתה לעתירה כי ממילא אין בכוונתה לאשר תוכנית לכפר, היות והוא אינו עומד בקריטריונים התכנוניים שקבע המינהל האזרחי.
בית המשפט חייב את המדינה לעדכן אותו בדבר הפתרון המוצע לתושבים. העותרים מצידם חויבו לנמק מדוע לא הגישו עד היום הצעה לתוכנית מתאר. לשני הצדדים ניתנה ארכה של 30 יום.
לאחר הדיון סיכמה עו"ד נירה שלו מהאגודה לזכויות האזרח: "בית המשפט הזכיר היום למדינה את אותה אחריות, שהיא נוטה לשכוח במשך 45 שנות השלטון הצבאי בשטחים: האחריות לשמור על זכויותיהם ולדאוג לטובתם של התושבים הפלסטיניים – תושביו הילידים של השטח הכבוש. אחריות זו מטילה על המדינה חובה להכיר ביישובים שהיו קיימים בשטח ערב הכיבוש ולספק לתושביהם פתרון תכנוני".
בג"ץ 9715/07
עוד על ח'רבת זנוטה: רקע, כתבי בית דין בעתירה, חוות דעת מומחים ותמונות