שפיק אטל מהכפר זנוטה עם נכדיו. צילום: ג'מילה ביסומחר (30.7.2012) ידון בית המשפט העליון בהרכב של שלושה שופטים (נועם סולברג, חנן מלצר, עדנה ארבל) בעתירה של תושבי הכפר ח'רבת זנוטה והאגודה לזכויות האזרח נגד החלטת המינהל האזרחי להרוס את הכפר.
בכפר ח'רבת זנוטה, הממוקם בשטח C בדרום הר חברון, מתגוררים כ-150 תושבים, המתקיימים מרעיית צאן ומחקלאות. הכפר קיים ממתחילת המאה ה-20 ושוכן על חורבות של יישוב עתיק. במשך עשרות שנים גרו תושבי ח'ירבת זנוטה במערות טבעיות, אך בשנות ה-80, בשאיפה לשפר מעט את איכות חייהם ולאחר שהמערות החלו לקרוס, הם החלו לצאת מהן ובנו מבנים ארעיים לצרכים בסיסיים ביותר.
ב-2007 הוציא המינהל האזרחי צווי הריסה לרוב המבנים בכפר, המשמשים את התושבים לצרכים קיומיים – מגורים, מחסה לצאן ובורות מים. עמדת המדינה היא כי המבנים אינם חוקיים, היות ונבנו ללא היתרים. אלא ש לתושבי הכפר לא הייתה אפשרות לקבל היתרי בנייה, כיוון שהמינהל האזרחי לא מכיר בכפר ולא הכין לו תוכנית.
בתגובה לעתירה טוען המנהל האזרחי, כי "אין מקום להכין תוכנית מפורטת שתסדיר את הבינוי בח'רבת זנוטה" בשל גודלו הצנוע של הישוב, קיום אתר ארכיאולוגי במקום (שרידי יישוב עתיק) והמרחק הגדול יחסית בין הכפר לבין העיירות הקרובות דהרייה ושוויכה, שאינו מאפשר לראות בכפר "שכונה" של אחת העיירות הללו. אין בתגובת המינהל לעתירה התייחסות לשאלה מה יעלה בגורלם של תושבי הכפר אם יגורשו מבתיהם.
עו"ד נירה שלו מהאגודה לזכויות האזרח: "בית המשפט יכריע מחר האם דינה של קהילה שלמה להיהרס, לאבד את ביתה, את מקור פרנסתה ולוותר על אורחות חיים בנות מאות שנים אך בשל מדיניות קפקאית, בה נוקט המינהל האזרחי כלפי האוכלוסייה הפלסטינית באזור C. מדיניות זו מתעלמת לחלוטין מצרכי התושבים ומזכויותיהם הבסיסיות לקורת גג, למים, לפרנסה ולקיום בכבוד. הטיעון המעגלי של המינהל האזרחי במקרה של ח'רבת זנוטה הוא דוגמה מובהקת למדיניות זו: יש להרוס את הכפר כי אין לו היתרי בנייה, אך היתרי בנייה לא ניתן לקבל, כי לכפר לא 'מגיעה' תוכנית מתאר".
עוד על ח'רבת זנוטה: רקע, כתבי בית דין בעתירה, חוות דעת מומחים ותמונות
