כך ייבשו ממשלות ישראל את השירותים החברתיים

איור: אלון ברייאראיור: אלון ברייאר

מחקר חדש של האגודה מציג לראשונה את השיטות בהן השתמשו ממשלות ישראל בעשורים האחרונים ל"ייבוש" השירותים החברתיים

"בין מימוש לייבוש: שיטות ממשלות ישראל לצמצום השירותים החברתיים" הוא מחקר מקיף של האגודה לזכויות האזרח, המציג את המנגנונים והשיטות שבאמצעותם צמצמו ממשלות ישראל בשלושת העשורים האחרונים את השירותים החברתיים. הדיור, החינוך, הבריאות, התעסוקה, הרווחה – כל אלה ועוד, "יובשו" בדרך להפיכת ישראל למדינה שבה רבים מתקשים לממש את זכותם לקיום בכבוד ולרמת חיים נאותה.

תהליכי ה"ייבוש" התבצעו בצורות מגוונות ובעזרת מנגנונים שונים:

  • קיצוצים תקציביים במשרדי הממשלה, באופן שפגע אנושות באיכות השירותים החברתיים. כך קרה למשל בתחום הדיור, החינוך, התעסוקה והרווחה;
  • הפרטות מאסיביות, ללא דיון ציבורי או בקרה ממשלתית ברמה מספקת. כך קרה בין היתר במערכת הרווחה, במערך הסיוע לנפגעי סמים, בשירותי בריאות התלמיד, בהשכלה הגבוהה ועוד.
  • באמצעות הרשות המחוקקת, ששימשה חותמת גומי לביטול חקיקה חברתית בחוק ההסדרים או שהתגייסה לבלום חקיקה חברתית. כך קרה לדוגמא עם חוק הדיור הציבורי, החינוך לגיל הרך, הבטחת זכויות עובדי הקבלן ועוד.
  • אי יישום חוקים או פסקי דין על ידי הרשויות, כפי שקרה בין השאר עם אכיפת זכויות עובדים, החובה לספק חינוך ציבורי וזכויות אנשים עם מוגבלויות לתעסוקה ולנגישות;
  • מדיניות מיסוי שצמצמה את הכנסות המדינה ומנעה תקצוב חברתי הולם, ואף הגדילה פערים חברתיים בין השאר באמצעות הפחתת מסים ישירים, פרוגרסיביים והעלאות מסים עקיפים, רגרסיביים;
  • ריסוק ההתנגדות באמצעות דה לגיטימציה לועדי עובדים ומאבקי עובדים, האשמת העניים במצבם, סקטוריאליזציה של הקצבאות ועוד;
  • גיבוי של מערכת המשפט ובג"ץ בפרט, שמיעט לבלום פגיעה בזכויות חברתיות. כך קרה למשל בעתירות נגד קיצוצים בהבטחת ההכנסה או קצבאות הזקנה, למען הזכות לשילוב תלמידים עם צרכים מיוחדים במסגרות חינוכיות, שלילת הזכאות לגמלת סיעוד ועוד;

 

המחקר כולל גם עדויות של בכירים לשעבר במגזר הציבורי, המתארים מניסיונם המקצועי כיצד פעל המנגנון לצמצום השירותים במשרדי הממשלה השונים:

  • פרופ' ירון זליכה, לשעבר החשב הכללי במשרד האוצר;
  • ד"ר חיים פיאלקוף, לשעבר מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון;
  • פרופ' גבי בן נון, לשעבר סמנכ"ל משרד הבריאות;
  • פרופ' לאה אחדות, לשעבר סמנכ"ל מחקר ותכנון במוסד לביטוח לאומי;
  • עו"ד יהושע שופמן, לשעבר משנה ליועץ המשפטי לממשלה;
  • רימון לביא, לשעבר מנהל אגף פיתוח ההון האנושי בשירות התעסוקה;
  • גב' חגית חובב, מנהלת האגף לשיקום שכונות במשרד השיכון.

 

עו"ד טלי ניר, מנהלת המחלקה לזכויות חברתיות-כלכליות באגודה לזכויות האזרח ומחברת הדו"ח, "המחקר מנסה לפענח את התהליכים שהביאו מאות אלפים מאזרחי ישראל לצאת לרחובות ולדרוש 'צדק חברתי'. אחרי שרבים הבינו לראשונה שהבעיה אינה נעוצה רק בהם, אלא שהיא חלק ממדיניות ממשלתית סדורה ורבת שנים, הגיע העת להבין כיצד הוצאה אל הפועל מדיניות זו. צמצום השירותים החברתיים פגע בזכויות תושבי ישראל לחינוך, בריאות, דיור, תעסוקה ורווחה, ולהעמקה דרמטית של הפערים החברתיים.

המחקר מאפשר לראות את התמונה הכוללת. מי שיכיר אותו וישמע על עוד שירות ציבורי לא יעיל, יידע לשאול מה חלקה של הממשלה באחריות למצב. מי שתגלה על עוד שירות שהופרט, תדע שלא מדובר בגזירת גורל. זה כלי שימושי עבור כל אזרח שמבקש להבין טוב יותר איך התהליכים הללו משפיעים עלינו, ואני מקווה שיסייע לפיתוח דיון ציבורי בדפוסי הפעולה הממשלתיים."

המחקר מתאר תמונה קשה, אולם בסיומו של כל פרק מוזכרת גם נקודת אור: מאבקים חברתיים שצלחו. כאלה היו המאבק לשוויון זכויות לנכים, המאבק בתכנית ויסקונסין, המאבק על רווחי חברות הגז ועוד.

לדוח המלא (גרסת pdf)

תקציר הדוח (pdf)

  • LinkedIn
  • Twitter
  • Facebook
  • Print
  • email

תגיות:

קטגוריות: הזכות לבריאות,הזכות לדיור,הזכות לחינוך,הזכות לעבוד,הזכות לקיום בכבוד (רווחה וקצבאות),הפרטה,זכויות חברתיות,מדיניות חברתית-כלכלית,שירות התעסוקה - "ייבוש" תקציבי

סגור לתגובות.