צילום: טל דהןהאגודה לזכויות האזרח לקחה חלק בוועדת מומחי הבריאות של המחאה החברתית. הוועדה, הכוללת כלכלנים, רופאים, מומחים במדיניות בריאות ופעילים חברתיים, הציגה הבוקר (17.6.2012) את ממצאיה והמלצותיה. בחודשים האחרונים שקדה הוועדה על ניתוח ובדיקת הבעיות העיקריות הניצבות לפתחה של מערכת הבריאות בישראל – הגדלת הפערים בנגישות לשירותי בריאות איכותיים בין קבוצות תושבים, פגיעה ביעילות של המערכת ובאופייה הסולידארי.
חבר הועדה פרופ' גבי בן-נון, לשעבר סמנכ"ל כלכלה וביטוח בריאות במשרד הבריאות וכיום מרצה במחלקה לניהול מערכות בריאות באוניברסיטת בן גוריון, הצביע על כך שמשפחה ממוצעת בישראל מוציאה כ-700 ₪ בחודש עבור שירותי בריאות פרטיים – ביטוחים משלימים של קופות החולים, ביטוחים פרטיים ותשלומים נוספים. מצב זה פוגע במערכת הבריאות הציבורית בשלושה אופנים:
- פגיעה בשוויון: בפועל, התשלומים הפרטיים מהווים מעין מס רגרסיבי, הנגבה מהציבור שלא בהתאם להכנסה אלא בהתאם לצרכים.
- פגיעה ביעילות: הכסף הפרטי שמופנה כיום לרכישת שירותי בריאות מהמגזר הפרטי היה יכול לקנות יותר בריאות לו היה משמש את מערכת הבריאות הציבורית ונגבה באופן פרוגרסיבי.
- משלמים יותר, מקבלים פחות: חלק מהכסף שמשלמים משקי בית בישראל עבור ביטוחים פרטיים ומשלימים מבוזבז לריק ואינו מתבטא בהכרח בקבלת שירותי בריאות טובים יותר. בה בעת, זרימת תקציבים וכוח אדם איכותי מהמערכת הציבורית לפרטית גורם לפגיעה בזמינות ואיכות השירותים הציבוריים.
לדבריו, "לו מישהו היה מחליט להפיל יום אחד על אזרחי ישראל פגיעה כה חריפה במערכת הבריאות, היתה קמה צעקה ציבורית. תחת זאת, הדבר קרה בתהליך הדרגתי על פני שנים, והציבור שותק. מערכת הבריאות הציבורית השוויונית מסבסדת – באמצעות הכשרת כוח אדם, תשתיות וכן באמצעות "כיסוי נזקים" – את מערכת הבריאות הפרטית שגובה תשלומים עודפים". בן נון הוסיף עוד כי "היעד שלנו הוא רפואה ציבורית איכותית ושוויונית; הניסיון בעולם מעיד כי הדברים שלובים זה בזה".
חבר הוועדה פרופ' דני פילק, ראש המחלקה לפוליטיקה וממשל באוניברסיטת בן גוריון וחבר ברופאים לזכויות אדם, הציג את הצעדים שיש לנקוט בהם לפיתרון בעיה. לדבריו, "דרושה מדיניות שמפרידה בבירור בין מערכת הבריאות הפרטית לזו הציבורית. בשלב הראשון, חשוב לחזק את מערכת הבריאות באמצעות הגדלת המימון הציבורי והרחבת השירותים הכלולים בסל הבריאות, באמצעות עיגון בחוק של מנגנון עדכון אוטומטי לסל. בנוסף, יש לאפשר בחירת רופאים במסגרת המערכת הציבורית ולתגמל אותם על כך. בהמשך, יש לבסס מסלולי העסקה נפרדים במערכות הציבורית והפרטית, למנוע ממוסדות ציבוריים להחזיק מיזמים פרטיים, לאסור על קופות החולים פעילות עסקית למטרות רווח, לצמצם את הביטוחים המשלימים על ידי העברת חלק מהשירותים לסל הציבורי, ולהטיל מיסוי מיוחד על מוסדות רפואה פרטיים, כפיצוי על הסבסוד שמעניקה להם הרפואה הציבורית – הכל לטובת הגברת היעילות והשוויוניות. לא מדובר באוטופיה כי אם בצעדים ישימים – כל שדרוש הוא החלטה פוליטית, בדיוק כמו זו שהתקבלה היום על ידי הממשלה וסגן שר הבריאות להרחיב את שירותי רפואת השן לילדים עד גיל 12"."
עו"ד אן סוצ'יו מהאגודה לזכויות האזרח, החברה בצוות עורכי הדין המייצגים בעתירה לבג"ץ נגד מתן שירותי רפואה פרטיים (שר"פ) בבית החולים שצפוי לקום באשדוד, הציגה את המקרה כדוגמה למחיקת הגבולות בין הפרטי לציבורי במערכת הבריאות. בית החולים שיוקם באשדוד על ידי חברת אסותא, הינו בית חולים ציבורי במהותו, שמומן רובו ככולו מכספי ציבור. בה בעת, הוא יהיה בבעלות חברה פרטית שמטרתה להשיא רווחים מקסימליים ויופעל בו מסלול פרטי (שר"פ), תוך ניצול המשאבים הציבוריים. מקרה זה, קובעת עו"ד סוצ'יו, ממחיש את חולשתו של משרד הבריאות, המתנגד לשר"פ, בקביעת המדיניות בפועל, ואת הצורך הדחוף ביצירת הגדרות ברורים וכללים להבחנה מהותית בין שירותי בריאות ציבוריים לפרטיים במערכת הבריאות.
נייר העמדה המלא של צוות הבריאות של המחאה החברתית
נתונים אודות מגמות בהפרטת מערכת הבריאות, אתר רופאים לזכויות אדם (ppt)
הוצאות לדוגמה: כמה משלמת משפחה ממוצעת על שירותי וביטוחי בריאות פרטיים?, אתר רופאים לזכויות אדם
