אדם טבע ודין, האגודה לזכויות האזרח ונציגי ועד ההורים המקומי הגישו היום (7.7.09) לבית המשפט העליון ערעור על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים בעניין בית הספר בשועפט הסובל מזיהום ממפעל סמוך. לפני כחודש דחה בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים את העתירה שהגישו העותרים נגד עיריית ירושלים, בדרישה לחייב את העיריה למצוא בהקדם מבנה חלופי לבית הספר היסודי לבנים בשועפאט. בית הספר הוקם בצמוד למפעל מזהם ליציקת מתכת, באופן שמסכן את בריאותם של התלמידים ופוגע בזכותם הבסיסית לחינוך נאות בסביבה בריאה. המשמעות היא כי כ-800 ילדים נאלצים ללמוד ולסבול מכאבי ראש חזקים והקאות. בערעור מציגים העותרים מכתב רשמי מהמשרד להגנת הסביבה, בו מצוין כי בניגוד לטענות העירייה בבית המשפט ? המשרד מתנגד למיקומו של בית הספר.
רקע: המבנה שבו לומדים התלמידים שימש בעבר כדיר עיזים ומצוי בליבו של אזור תעשייה בשכונת שועפאט, בצמוד למפעל ליציקת מתכת. מייד בתחילת שנת הלימודים, כשבית הספר החל לפעול, החלו התלמידים וצוות בית הספר להתלונן על ריח מתכתי חריף, כאבי ראש, סחרחורות, צריבות בעיניים ועוד. מספר ימים לאחר תחילת שנת הלימודים השביתו ההורים את בית הספר, אך באין מענה מהעירייה וממשרד החינוך, נאלצו להגיש עתירה לבית המשפט. העתירה נדונה במשך כל שנת הלימודים, ולקראת סופה פורסם פסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים. בית המשפט אמנם חזר על חלק מטענות העותרים, שלפיהן אין זה סביר למקם בית ספר בצמוד למפעל ובלב אזור תעשיה, אך עם זאת בחר לקבל את עמדת עיריית ירושלים, שלפיה המצב אינו בלתי חוקי, משום שאין חריגה מתקנים.
עו"ד קרן הלפרין מאדם טבע ודין אומרת כי בית המשפט טעה בכך שלא קיבל את העמדה העקרונית, שלפיה בלתי סביר למקם בית ספר בצמוד למפעל, ואת חוות דעת המומחה (ד"ר אריה ונגר, אדם טבע ודין), שלפיה נמדדו חריגות מתקנים ומהוראות רישיון העסק של המפעל. כמו כן, אומרת הלפרין, שגה בית המשפט כשלא ביקש לשמוע את עמדתו העקרונית של המשרד להגנת הסביבה בנוגע למיקומו של בית הספר. "חזרנו והדגשנו בעתירה כי אין זה סביר לשכן תלמידים לצד אזור תעשייה מזהם. אילו ניתן היה לנהוג כך, אין ספק שהיה נדרש תקן ייחודי ומחמיר, בכל הנוגע לפליטות חומרים לאוויר, למוסדות חינוך השוכנים לצד מפעלי תעשייה. לא בכדי אין בנמצא תקן כזה, כיוון שלא יעלה על הדעת לאפשר סמיכות שכזו בין בית ספר למפעל תעשייה, סמיכות שהיא הרת גורל מבחינה בריאותית. כמו כן, בית המשפט שגה גם כשקבע כי המפעל עמד בתקנים הנדרשים לעניין איכות האוויר ובתנאי רשיון העסק שלו, תוך התעלמות גמורה מכך שלא נעשו כל הבדיקות שנקבעו בתנאי רישיון העסק."
עו"ד עמית ברכה, סמנכ"ל אדם טבע ודין: "הזכות לסביבה ראויה והזכות לחיים ולבריאות הינן זכויות אדם יסודיות, לא כל שכן כשמדובר בתלמידי בית ספר. הנתונים הקיימים בידנו מעידים על רמות גבוהות של מזהמי אוויר בעלי פוטנציאל ודאי לפגיעה בבריאות התלמידים. בהפיכת מבנה של דיר עיזים לבית ספר, בסמוך לאזור תעשייה מזהם, הפרה עיריית ירושלים את חובתה להגן על זכויות יסוד של תושביה ובהן הזכות לחיים ולבריאות, הזכות לסביבה ראויה והזכות לחינוך."
עו"ד טלי ניר מהאגודה לזכויות האזרח: "מה שעיריית ירושלים ומשרד החינוך מעוללים לילדי ירושלים המזרחית, היה מעורר צעקה גדולה בכל מקום אחר במדינה. הזיהום הסביבתי כה חמור, עד כי לא ניתן להישאר במבנה בית הספר כאשר ארובות המפעל מתחילות לפלוט עשן. הילדים נפגעים פעמיים ? הן בשל הנזק הבריאותי החמור והן בשל שיבושי הלימודים. אנו תקווה שבית המשפט העליון ישים קץ לעוול".
