הקמת גדר ההפרדה ניתקה כמאה אלף מתושבי ירושלים המזרחית, המתגוררים בשכונות שמעבר לגדר (חלקם עדיין בתחום השיפוט המוניציפאלי של ירושלים), ממרכז חייהם בירושלים. שורת המחסומים שהוקמו בתוך ירושלים ובין ישראל לגדה הפכו לאמצעי הכרחי לתנועת התושבים בין מקום מגוריהם לבין קרובי משפחה, חברים, לימודים, שירותים רפואיים ושירותים אחרים.
עצם קיומם של המחסומים והתפקיד אותו נועדו למלא, גורמים לשורת בעיות, איתן נאלצים להתמודד האנשים המעוניינים לעבור במחסומים. הבעיות המרכזיות נחלקות לשני סוגים: עומסי תנועה כבדים בחלק מהמחסומים בשל אי-התאמה בין גודל המחסום או כח האדם המוצב בו לבין כמות האנשים העושים בו שימוש; וכן הגבלות על זהותם של העוברים במחסומים והעלאת דרישות שונות ומשתנות מטעם הרשויות כתנאי למעבר.
אחד ממוקדי החיכוך המרכזיים הוא מחסום קלנדיה שבצפון ירושלים. במחסום זה נאלצים לעבור מדי יום ביומו תושבי שכונות צפון ירושלים בדרכם לעבודה, לבית הספר, למוסדות רפואיים וכו'. המחסום משמש גם פלסטינים תושבי הגדה בעלי היתרי כניסה לישראל, ואף ניתנים בו שירותים מוניציפאליים ועירוניים לתושבים שנותרו מעבר לגדר, דוגמת שירותי דואר, ביטוח לאומי וקבלת קהל של דורשי עבודה על-ידי שירות התעסוקה. כל אלו מביאים לכך שהעומס על מחסום קלנדיה הוא עצום והתנאים בו אינם נסבלים.
עם סגירת מחסום א-ראם בחודש פברואר 2009, נותר מחסום קלנדיה המעבר היחיד המחבר בין צפון ירושלים למרכזה, מה שהגביר מאד את העומסים בו. על אף התחייבויות המדינה, העוברים במחסום עטרות סובלים מעיכובים ממושכים, ונאלצים, כדבר בשגרה, להמתין בין שעה לשעתיים בצאתם ובשובם דרך המחסום. בשנת 2009 בוטל נתיב התחבורה הציבורית, שהופעל בעבר במחסום, וכעת הנוסעים המגיעים למחסום באוטובוס נאלצים לרדת ממנו ולעבור את המחסום ברגל. כך, למשל, תלמידים בדרכם לבית הספר נאלצים לרדת מהאוטובוס המסיע אותם ולעבור את המחסום רגלית. בנוסף, כיום רק בעל רכב רשאי לעבור בנתיב למעבר כלי רכב, בעוד שיתר נוסעי הרכב, לרבות חולים, קשישים ונשים בהריון, נאלצים לרדת מהרכב ולעבור את המחסום ברגל. נתיב תחבורה ציבורית חדש, אשר הוכשר על ידי הרשויות במטרה להקל על עומסי התנועה הכבדים במעבר, עומד ללא שימוש מזה זמן רב, בשל אי-הקצאת כח אדם לשם הפעלתו הסדירה.
חלק נכבד מהטיפול המשפטי המוענק על ידי האגודה לזכויות האזרח בנושא המחסומים סביב ירושלים, עוסק במגבלות על מעבר במחסומים, המוטלות על ידי הרשויות חדשות לבקרים, ופוגעות בעיקר באוכלוסיות החלשות ביותר. כך, למשל, נדרשים ילדים קטנים, בגיל בית הספר היסודי ומעלה, להזדהות באמצעות תעודת "קושאן" מקורית כתנאי למעבר במחסום. ילדים העוברים במחסומים מדי יום בדרכם לבית הספר נדרשים לרוקן את תיקי בית הספר שלהם, לחלוץ נעליים ולהשיל חגורות בעת הבידוק הביטחוני, כדבר שבשגרה.
האגודה לזכויות האזרח מייצגת תושבים המתלוננים על הפרות של זכויות אדם שונות במחסומים, ופועלת להפסקתן ולמיצוי הדין עם האחראים.
קישורים:
דוח האגודה: זכויות אדם בירושלים המזרחית: עובדות ונתונים, מאי 2010
זכויות תושבי ירושלים המזרחית – דף ראשי
