ג', בן ארבע וחצי, נולד פג במשקל 796 גרם. חודשי חייו הראשונים עברו עליו בבתי חולים. הוא סובל ממחלה מסכנת חיים ובמוחו הושתל נקז. חמש פעמים בעבר כבר הובהל לחדר ניתוח בשל בעיות בתפקוד הנקז. ההיסטוריה הרפואית של הילד, ובעיות מוכרות בתפקודם של נקזים תוך מוחיים, מלמדות כי בכל רגע נתון עשוי הנקז במוחו להיסתם שוב. במצב כזה, אי מתן טיפול דחוף עשוי להוביל לפגיעה מוחית קשה ואף לעלות לו בחייו.
ג' ואמו, מהגרת עבודה מהפיליפינים, פנו למשרד הפנים בבקשה לקבל מעמד זמני בישראל, מכוח נוהל המאפשר קבלת מעמד מטעמים רפואיים. לצורך הערכת מצבו פנתה רשות האוכלוסין למומחית מטעמה, פרופ' לרפואת ילדים, אשר קבעה כי על הילד להישאר בישראל, ולקבל בארץ את הטיפול "אשר הוא קריטי לחייו". למרות הקביעה החד משמעית בקשתם של הילד ואמו נדחתה, ורשות האוכלוסין קבעה כי על ג' ואמו לעזוב את ישראל.
האגודה לזכויות האזרח ורופאים לזכויות אדם הגישו ערעור על ההחלטה. בערר כותבת עו"ד טל חסין מהאגודה שההחלטה על הגירוש לוקה בחוסר סבירות קיצוני מאחר שרשות האוכלוסין פעלה בסתירה לנהליה שלה עצמה בכך שהתעלמה ממצבו הרפואי של הילד, מחוות דעת המומחית ומהמשקל המכריע שיש לייחס למומחים בהחלטות שיפוטיות בנושאים שלרשות אין כל מושג בהם. לפיכך מבקשת האגודה מהרשות לחזור בה מההחלטה להרחיק את ג' ואת אמו מישראל, ולהעניק להם מעמד מכוח הנוהל לקבלת מעמד זמני מטעמים רפואיים.
פניית האגודה לרשות האוכלוסין וההגירה
