האגודה פנתה לנציב שירות בתי הסוהר בבקשה לתקן את הפקודה המסדירה התייחדות אסירים, ולציין בה במפורש, שהיא חלה גם על בני זוג בני אותו המין.
עדכון, 2.7.2013: בתשובה לפנייה הודיע שב"ס לאגודה, כי אסירים יוכלו להתייחד עם בני זוגם גם אם הם מאותו המין.
להלן פניית האגודה.
7 בינואר 2009
לכבוד
רב גונדר בני קניאק
נציב שירות בתי הסוהר
שירות בתי הסוהר
ת"ד 81
רמלה
שלום רב,
הנדון: התייחדות אסירים עם בני זוגם מאותו המין
1. הנהלים, הנוגעים להתייחדות אסירים עם בנות זוגם (וכן אסירות עם בני זוגם), מפורטים בפקודה מס' 04.47.00, שכותרתה "התייחדות וסיוע לפריון אסורים ועצירים", מיום 1.8.01.
2. ביקורי התייחדות מתקיימים מאז דצמבר 1994. בהתחלה כוונו אך ורק לשם קיום מצוות "פרו ורבו", ועל כן הותרו אך ורק עם אשתו של אסיר. בשנת 1996 הותרו ביקורים גם למי שהיא ידועה בציבור, ובשנת 1999, לאור קשיים בבחינת מי היא ידועה בציבור לצורך הפקודה, נקבע כי אסיר יוכל להתייחד גם עם מי שהיא "חברתו", המוגדרת כמי "שביקרה אצל האסיר/עצור בשנתיים האחרונות ברציפות".[1]
3. שינוי המגמה לא קרה בחלל ריק. הוא תוצאה של הבנה, כי הצורך של האסיר בהתייחדות אינו מסתכם בסיפוק הצורך המיני. הוא עונה על צורך נפשי אמיתי בשמירה על יחסי קירבה עם אדם קרוב בתנאי הבדידות של הכלא. מימוש זכות ההתייחדות הינו נקודת אור עבור האסיר, המרצה תקופה ממושכת במאסר, כשהוא מרוחק מסביבתו הטבעית. מחקרים מעלים, כי ביקורי ההתייחדות מפחיתים תסכול מיני ומונעים תסכול רגשי, הנובע מהפרדתם של האסירים מהאנשים האהובים עליהם. כן נמצא, כי הם מפחיתים ויכוח ועוינות בין האסירים ומגדילים את סיכויי שיקומו של האסיר. אסירים העידו, כי ביקורי ההתייחדות איפשרו להם להתמודד בצורה קלה יותר עם מאסרם הממושך.
4. ביהמ"ש עמד בעבר על טיבה של זכות ההתייחדות:
"כפי שאמרנו בתחילתם של דברים, הזכות לקיום יחסי אישות ולהתייחדות עם בת הזוג זכות יסוד טבעית ואנושית היא לאדם באשר הוא שם, ועונש שלילת החירות אינו כולל מאליו שלילתה של זכות יסודית זו". בג"ץ 114/86 וייל נ' מדינת ישראל, פ"ד מא(3) 477, 499 (1987).
5. התייחדות אסיר עם בן זוגו (ואסירה עם זוגתה) אינה מוסדרת בפקודה. מן הפרקטיקה הנוהגת עולה, כי שב"ס לא נדרש לסוגיה טרם הובא לפניו המקרה המתואר בעע"א (מחוזי –ת"א-יפו) 2530/06 מורדו נ' שירות בתי הסוהר (פרוטוקול והחלטה מיום 10.4.07). באותו מקרה דחתה השופטת נגה אהד את בקשתו של אסיר להתייחד עם בן זוגו, שכן העותר לא עמד בקריטריונים שקובעת הפקודה (קרי "חברה ממין נקבה בלבד", לשון היועצת המשפטית של גוש מרכז, כלאי עו"ד מנגמי-סלע). בקשת רשות הערעור של האסיר לביהמ"ש העליון נמחקה לאחר שנתייתרה עם שחרורו מהכלא.[2]
6. במהלך 15 השנים האחרונות חלה מהפיכה אמיתית בכל הנוגע לזכויות בני זוג בני אותו המין. המערכת המשפטית על כל ערכאותיה נתנה תוקף לכך, שבני זוג מאותו המין מהווים תא משפחתי. החובה לתת לבני זוג מאותו המין זכות, המוענקת לבני זוג בני המין השונה, הוכרה לראשונה על ידי בית המשפט העליון בבג"ץ דנילוביץ.[3] מאז ניתנו פסקי דין רבים, המבטאים את אותה התפיסה.[4]
7. הזכות לשוויון היא זכות יסוד בשיטת המשפט הישראלית. חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו עיגן את הזכות לשוויון במסגרת הזכות לכבוד כזכות חוקתית על-חוקית,[5] ובעיקר כאשר הפגיעה בזכות באה על רקע השתייכות קבוצתית.[6]
8. לפיכך יש לפרש את פקודת הנציבות באופן שוויוני, כך שיובטחו זכויותיהם של האסירים, הרוצים להתייחד עם בני ובנות זוגם.
9. על מנת להסיר ספק נבקשך לדאוג לכך, שהפקודה תתוקן כך שתבטיח באופן מפורש את זכותם של אסיר ואסירה להתייחדות עם בן זוגם מאותו המין.
בכבוד רב,
דן יקיר, עו"ד
היועץ המשפטי
נכתב בסיוע אסף כהן
