צילום: יואב לףהיום (6.3.2012) קיבל בית המשפט העליון שתיים משלוש בקשות רשות ערעור של נאשמים, שהורשעו לאחר ששוטר ערך על גופם חיפוש ללא סמכות ומבלי שקיבל מהם הסכמה מרצון. שלושת הנאשמים היו מיוצגים על ידי הסניגוריה הציבורית, ואף האגודה לזכויות האזרח הציגה בפני בית המשפט את עמדתה בסוגיה. שלושת השופטים הכירו בבעייתיות הטמונה ב"בקשה" של שוטר מאזרח לרוקן את כיסיו במקרה שלא התעורר חשד לעבירה ושאין לשוטר סמכות בחוק לערוך חיפוש, ועמדו על הקושי לקבוע שחיפוש שכזה נעשה בהסכמה מרצון. יחד עם זאת השופטות ביניש וארבל קבעו, שיהיו מקרים בהם החיפוש יהיה חוקי ומרצון. השופט דנציגר בדעת יחיד קיבל את עמדתנו ועמדת הסניגוריה, לפיה חיפוש שכזה הוא פסול.
האגודה לזכויות האזרח מברכת על פסק הדין, אך עם זאת מצרה על הפתח שהותיר בית המשפט לעריכת חיפושים גופניים בנסיבות דומות בעתיד. יודגש, כי מדובר במקרים, בהם אין לשוטרים סמכות חוקית לערוך את החיפוש ולמרות זאת הם "מבקשים" מהאזרחים לעשות זאת.
לדברי עורכי הדין אבנר פינצ'וק ולילה מרגלית, "כאשר אזרח נתקל בשוטרים ונדרש לרוקן את כיסיו, האפשרות שהסכמתו ניתנת מרצון חופשי היא תיאורטית בלבד, ובית המשפט עמד על כך. ראוי היה לפיכך לקבל את עמדת השופט דנציגר שקבע בדעת המיעוט כי חיפוש משטרתי 'בהסכמה' הוא פסול מיסודו".
בשנים האחרונות התפרסמו מקרים שונים של חיפושים גופניים "בהסכמה", בין השאר ב"סינמה סיטי" בגלילות ובשכונת רחביה בירושלים.
ראו גם: עו"ד אבנר פינצ'וק, חיפוש משטרתי "על הסכין" – אם אין עילה לחיפוש סוחטים "הסכמה", בבלוג "האח הקטן", 14.2.2012
