בג"ץ: העובדה שבשירות המדינה אין ערבים בכירים היא בעיה

היום (5.10.11) התקיים הדיון הראשון בעתירת האגודה לזכויות האזרח ועמותת איתךמעכי בעניין ייצוג הולם לנשים ולערבים במועצת מקרקעי ישראל – הגוף הקובע את המדיניות שלפיה מנוהלים מקרקעי ישראל, המפקח על המנהל והמאשר את תקציבו.

מדובר בעתירה שנייה שהאגודה לזכויות האזרח מגישה בעניין ייצוג הולם של ערבים במנהל מקרקעי ישראל. בעקבות העתירה הראשונה, לפני יותר מעשור, מונו למועצה שני חברים ערבים כנציגי ציבור. בשנת 2009, מסגרת הרפורמה במנהל מקרקעי ישראל, שונה החוק הקובע את הרכב המועצה כך שמלבד שני נציגי קק"ל (יהודים, גם מתוקף הגדרת מטרות קק"ל), כל חברי המועצה הם עובדי משרדי הממשלה. הרכב המועצה שמונה בנובמבר 2009 כלל אך ורק גברים יהודים.

בעתירה, שנכתבה ע"י עו"ד ראויה אבורביעה מהאגודה לזכויות האזרח, נטען כי הרכב המועצה מהווה לא רק הפרה של החובה הבסיסית לנהוג בשוויון ולהבטיח ייצוג הולם לנשים ולערבים במוסדות המדינה ובגופים ציבוריים, אלא גם הפרה בוטה של החובה הקונקרטית להבטיח ייצוג הולם לאוכלוסייה הערבית בהרכב מוצעת מקרקעי ישראל, שנקבעה בבג"ץ.

בעתירה מצוין כי הייצוג של האזרחים הערבים בשירות המדינה ובגופים ציבוריים בכלל הוא זעום ביחס לחלקם באוכלוסייה. בין השנים 2000-2005 נע שיעור הערבים המועסקים בשירות המדינה בין 4.8% ל-5.7%, בעוד האוכלוסייה הערבית מהווה כ-20% מכלל תושבי ישראל.

"הערבים, המהווים חמישית מאזרחי המדינה, כמעט שאינם מיוצגים במרחב הציבורי הכללי של מדינת ישראל. מכאן שהשפעתם על השיח הציבורי ועל גיבוש דעת הקהל על המתרחש בממשל היא שולית", נכתב בעתירה.

חלקן של הנשים בכל עובדי המדינה גבוה ועמד בשנת 2008 על 65%, אך ייצוגן בדרגים הבכירים נמוך משמעותית – הוא עמד על 34%, כאשר נכלל הדרג המשפטי, ועל 11% בלבד, כאשר לא נכלל הדרג המשפטי.

שיעור הנשים הערביות מבין עובדי המדינה הערבים קטן פי שניים משיעור הנשים מבין עובדי המדינה היהודים. בשעה שהנשים היהודיות הצליחו להגיע לעמדות בכירות ומשפיעות בשירות המדינה, הנשים הערביות עדיין מכהנות בדרגי הביניים או בדרגים הזוטרים.

בתשובה לעתירה הודיעה המדינה כי השרים שממנים את נציגיהם למועצת מקרקעי ישראל מוצאים חשיבות רבה במינוי העובד הבכיר ביותר במשרדם, כלומר, המנכ"ל, לחבר במועצה, ושהדבר "עולה בקנה אחד" עם החלטת הממשלה, עם נוסח החוק ועם דברי ההסבר לתיקון לחוק מקרקעי ישראל. כמו כן, המדינה ציינה כי בתקופה שחלפה מונתה אישה למנכ"לית המשרד לאיכות הסביבה והיא מכהנת כעת גם במועצה. אישה נוספת מונתה לממלאת מקום במועצה. על-פי הודעת המדינה, "נדרשו המשרדים לנקוט בפעולות נוספות לשם איתור מועמדים נוספים, שאף אם לא יתמנו כחברים יתמנו לכל הפחות כממלאי מקום של מנכ"לי המשרדים".

בדיון היום ציינו שופטי בית המשפט העליון שבפסיקות קודמות נקבעה הלכה ברורה לגבי החובה לתת ייצוג הולם לערבים במועצת מקרקעי ישראל ובשירות המדינה בכלל. השופטים הסתייגו מטענת המדינה כי החשיבות של מינוי מנכ"לי משרדים למועצה גוברת על עקרון הייצוג ההולם.

נשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש אמרה: "העובדה שבשירות המדינה אין ערבים בכירים היא בעיה בפני עצמה, ויש פסיקה בנושא הזה, אבל זו עובדה." השופטת מרים נאור ציינה כי לא כתוב בחוק שהמנכ"לים הם אלה שצריכים לייצג את משרדי הממשלה במועצה.

בית המשפט הורה למדינה לעדכן את בית המשפט כיצד היא פועלת כדי לממש את עקרון הייצוג ההולם לנשים ולערבים במועצת מקרקעי ישראל תוך 60 יום.

בג"צ 8318/10

  • LinkedIn
  • Twitter
  • Facebook
  • Print
  • email

תגיות:

קטגוריות: דיור, תכנון וקרקעות,הזכות לשוויון,זכויות המיעוט הערבי,זכויות נשים,ייצוג הולם,ייצוג הולם

סגור לתגובות.