צילום: יואב לףחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) (תיקון מס' 8), התשע”א-2011
הצעת החוק מחמירה את המצב המשפטי הקיים בנוגע לעצורים בשני אופנים:
1. הצעת החוק מבקשת להתנות ערר שני של עצור לבית המשפט העליון בקבלת רשות מיוחדת. קודם לאישור החוק הייתה פתוחה בפני עצור האפשרות לפנות בערר לבית המשפט העליון על החלטה של בית המשפט המחוזי בערר הנוגע למעצרו. הזכות החריגה והייחודית להגיש ערר שני לבית המשפט העליון נועדה לשמור בקפדנות יתרה על עקרון המידתיות ועל העקרון, כי המעצר הוא לעולם בגדר חריג; שהרי מדובר בכלי קיצוני המאפשר שלילת חירותו של אדם עוד טרם הוכחה אשמתו. לאור האופי הקיצוני של כלי המעצר חשוב לשמור על המנגנונים המיוחדים שנועדו למנוע החלטות שגויות.
2. הצעת החוק מבקשת להסמיך את בית המשפט העליון להאריך מעצרו של אדם, אשר שהה במעצר בקשר עם משפט שעודנו מתנהל, לתקופות של 150 ימים. קודם לאישור החוק במקרה בו אדם עצור בהקשר של משפט מתנהל האורך למעלה מ-9 חודשים, רשאי בית המשפט העליון להאריך את מעצרו לתקופות נוספות של 90 ימים. חוק המעצרים, החרד לזכות לחירות, לעקרון חזקת החפות, ולזכותו של אדם להישפט בתוך זמן סביר, קבע סד זמנים הדוק בהקשר זה. כבר היום נעשה שימוש יתר במנגנון המאפשר הארכת מעצר מעבר לתשעה חודשים; מן הראוי לנקוט את הצעדים הדרושים לטיפול בבעיה זו, ולא לקבוע הסדר, המקל על השימוש בסמכות להאריך מעצרו של אדם מעבר לתשעה חודשים – סמכות שאמורה להיות חריגה ביותר.
בהערותיה להצעת החוק הדגישה האגודה כי מטרת ההצעה – להקל על העומס בבתי המשפט – היא מבורכת, אך השינויים המוצעים מהווים פגיעה לא מידתית וחריגה בזכויות היסוד של העצורים. אין לייעל את המערכת על ידי כרסום בזכויותיהם של חשודים ונאשמים.
סטטוס: ועדת חוקה אישרה את נוסח ההצעה, והיא עברה במליאה בקריאה שנייה ושלישית במרץ 2011.
פניית האגודה ליו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט, ינואר 2011
