ב-20.2.11 דנה ועדת השרים לחקיקה בהצעת חוק איסור מימון מופעי תרבות וספורט בהשתתפות משתמטים. חברי הוועדה לא אישרו את הצעת החוק.
לקראת הדיון פנתה האגודה לזכויות האזרח לוועדה והתריעה כי הצעת החוק היא מפלה, פוגעת בפרטיות ובחופש העיסוק; וכי לא כך יש להיאבק בהשתמטות. לדברי עו"ד דן יקיר, היועץ המשפטי של האגודה לזכויות האזרח, "הצעת החוק הזו מטילה כתם ומקשה על השתלבותו בחברה של ציבור שלם של אזרחים שומרי חוק, אשר קיבלו פטור משירות צבאי כדין, ובכלל זה מי שקיבל פטור מטעמים רפואיים, בשל מוגבלות, אי-התאמה, דת או מצפון. לא ניתן לדרוש ממוסדות ציבור לנהל 'רשימות שחורות' של אמנים שלא שירתו בצבא".
להלן המכתב המלא.
17 בפברואר 2011
לכבוד
ועדת השרים לחקיקה
דחוף – לוועדת השרים ביום 20.2
שלום רב,
הנדון: הצעת חוק איסור מימון מופעי תרבות וספורט בהשתתפות משתמטים, התשס"ט–2009: אפליה נגד מי שלא שירתו בצבא
ביום ראשון תדון ועדת השרים לחקיקה בהצעת החוק הפרטית שבנדון. על פי דברי ההסבר וכותרת הצעת החוק, היא באה להתמודד עם תופעת הידוענים, שהשתמטו משירות צבאי ומשמשים דוגמה רעה לנוער. יחד עם זאת לא רק שאין בהצעת החוק הגדרה כל שהיא מי הוא משתמט, אלא שנוסחה גורף והוא מתייחס לכל מי שלא שירת בצבא או לא עשה שירות לאומי. ההצעה מבקשת לאסור על כל גוף ציבורי ואף על גופים פרטיים שנתמכים על ידי המדינה להימנע מלתמוך בכל מופע תרבות או אירוע ספורט, בו משתתף מי שלא שירת בצבא.
משתמט הוא מי שהיה חייב בשירות צבאי ונמצא כשיר לשירות, אך בדרכי רמייה קיבל פטור. יש להילחם בתופעה פסולה זו הן בנקיטת הליכים פליליים נגד מי שהשתחרר במרמה והן באמצעים חינוכיים וציבוריים. יחד עם זאת חשוב לזכור, כי התופעה של אי גיוס לצבא התרחבה מאד בשנים האחרונות הן בשל גידול חד במספר תלמידי הישיבות, שאינם מתגייסים, והן בשל כך שצה"ל אינו זקוק למלוא מחזורי הגיוס הגדולים, והקל מאד על האפשרות להשתחרר משירות בצבא. צה"ל פוטר משירות מסיבות רבות ומגוונות, ובהן פטור מסיבות רפואיות, פטור בשל אי התאמה, פטור מטעמי מצפון, פטור לנשים שומרות מסורת ועוד. יש מבעלי הפטור שתורמים לקהילה בדרכים שונות ומגוונות, ויש העושים זאת במסגרת התנדבות לשירות לאומי. יתרה מזו, האגודה לזכויות האזרח נאלצה לעתור לבג"צ לפני מספר שנים בדרישה לאפשר לנשים ערביות ולגברים להתנדב לשירות לאומי. רק בעקבות הגשת העתירה שונו התקנות בעניין זה.
על כל פנים אין זה חוקי להפלות בקבלה לעבודה נגד מי שלא שירת בצבא. כבר לפני מספר שנים קבע בית הדין לעבודה, כי הגבלת משרה למי ששירתו בצבא בלבד היא עבירה בניגוד לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה. מדיניות שכזו מפלה לא רק נגד ערבים, אלא גם נגד אנשים עם מוגבלות פיזית או נפשית. הצעת החוק עלולה להכשיל מעסיקים, שיימנעו מלהעסיק אמנים או ספורטאים, שבשלם הם עלולים לאבד את התמיכה הציבורית.
גם לו הצעת החוק הייתה מתיימרת להבחין בין מי ש"השתמט" לבין מי שקיבל פטור כדין היא הייתה פסולה. אין לדרוש ממועמד לעבודה להתערטל בפני מראייניו, להסכים לפגיעה קשה בפרטיותו ולפרט את בעיותיו הרפואיות או את אמונותיו ודעותיו כדי להצדיק את אי גיוסו. החוק אף אוסר מפורשות על מעביד לדרוש ממועמד לעבודה את הפרופיל הצבאי שלו. אין לצפות ממוסדות תרבות וספורט לערוך רשימות שחורות של מי שמועסק על ידם ולא שירת בצבא.
עו"ד שלומית ברנע-פרגו, יועמ"ש משרד ראש הממשלה, נתנה בספטמבר 2007 חוות דעת לוועדת השרים לחגיגות ה-60, לפיה אסור להימנע מתמיכה במופעים, בהם משתתפים אמנים שלא שירתו בצבא.
מקרה שטיפלנו בו לפני שנים יוכיח עד כמה רעה פגיעתה של מדיניות מעין זו, ועד כמה היא פוגעת באוכלוסיות מוחלשות, הזקוקות לעזרה כדי להשתלב בחברה: בחור, שעז היה רצונו לשרת בצבא, לא גויס מטעמים רפואיים. הוא ביקש לערער על הפרופיל שנקבע לו, אך צה"ל סירב לאפשר לו לעיין בתיק הרפואי כדי להגיש חוות דעת נגדית. רק בעקבות עתירה לבג"צ, שהגישה האגודה לזכויות האזרח בשמו, התאפשר לו לעיין בתיקו הרפואי, ושר הביטחון אף נענה לדרישה שבעתירה, והתקין תקנה, שמעגנת את זכותו של מועמד שלא גויס לעיין בתיקו הרפואי. אך גם הערר לא הועיל, והבחור לא גויס לצה"ל. כשביקש להתקבל לעבודה בעיריית ת"א כעובד תברואה נדחה בשל כך שלא שירת בצבא.
הצעת החוק מפקידה בידי שר התרבות והספורט את הסמכות לאשר תמיכה במופעי תרבות וספורט מטעמים מיוחדים למרות השתתפותם של מי שלא שירתו בצבא. לא ברור אלו שיקולים על השר לשקול: האם אלו הקשורים לתרומה התרבותית או הספורטיבית המיוחדת של אותו אדם או לאלו הקשורים בנסיבות אי שירותו בצבא. אלה גם אלה אינם שיקולים שראוי שר ישקול אותם והם אינם בתחום מומחיותו. אם מדובר על שיקולים מן הסוג השני משמע מידע רפואי או אישי רגיש לגבי האמן או הספורטאי יצטרכו להיות מובאים לידיעת השר ובכך תתעצם הפגיעה בזכות לפרטיות.
לסיכום, הצעת החוק פוגעת בחופש הביטוי האמנותי של האמנים ושל מוסדות התרבות, בחופש העיסוק של האמנים והספורטאים, והיא עלולה להוביל לאפלייתם לרעה ולפגיעה קשה בפרטיותם. לפיכך נבקשכם להתנגד להצעת החוק.
בכבוד רב,
דן יקיר, עו"ד
היועץ המשפטי
