השפעת גורמים חברתיים על בריאות

cc-by: Steve Wintoncc-by: Steve Winton

המטה הציבורי לשוויון בבריאות
אגודת הגליל
אדם טבע ודין האגודה לזכויות האזרח הקואליציה לבריאות הציבור
טנא בריאות
יסמין אל-נקב מרכז אדוה סיכוי קבוצת ב"ש – שוויון בבריאות
רופאים לזכויות אדם
רשת ערים בריאות


בריאות היא לא רק רפואה: בישראל פערים גדולים בבריאות בין קבוצות חברתיות שונות. אי השוויון הכלכלי הגדל מחמיר את הפערים בבריאות. רפואה איכותית, זמינה ונגישה לכולם בצורה שוויונית הינה הכרחית לסגירת הפערים, אולם אינה מספיקה.

 

למה? עוני. מחקרים מצאו קשר בין המבנים הכלכליים בחברה לבין בריאות: אלה משפיעים על התנאים החומריים שיש לרשות אנשים כדי לממש בריאות.

בישראל: אחד מחמישה ישראלים חי בעוני ( 19.9%); ישראל מדורגת במקום השני מלמטה (אחרי מקסיקו) בהיקף העוני וגבוהה בהרבה מהממוצע במדינות ה-OECD (11.1%). אחוז הישראלים המדווחים כי קשה להם או קשה להם מאוד לחיות מהכנסתם הקיימת, גבוה מממוצע ה-OECD – 39% לעומת 24%.

 

למה? קול וייצוג פוליטי. מחקרים מצאו קשר בין דפוסים ומבנים פוליטיים לבריאות: הדרה של קבוצות חברתיות שונות מונעת מהן קול וייצוג פוליטי ראוי, גישה למוקדי כוח וקבלת החלטות וגישה למשאבים כלכליים, תרבותיים ופוליטיים, ומשפיעה לרעה על מצב בריאותן.

בישראל: רק 36% מהישראלים מדווחים כי הם מאמינים כי הקהילות בהן הם חיים סובלניות למיעוטים אתניים, מהגרי עבודה, הומוסקסואליים ולסביות; מקום רביעי מלמטה בהשוואה ליתר מדינות ה-OECD והרבה מתחת לממוצע (61%).

 

למה? רווחה נפשית. מחקרים מצאו קשר בין ההשפעה שיש לתנאי חיים קשים (עוני, אבטלה, תעסוקה בשכר נמוך או בתנאים פיזיים ומנטליים לא הולמים) לבין בריאות, תוך דגש על הקורלציה שבין מתח ודיכאון לתחלואה פיזית. גורמי השפעה נוספים על הבריאות הם לכידות חברתית, הון חברתי, ושיעורי הפשיעה והאלימות בסביבת המחיה.

בישראל: אחוז הישראלים המדווחים על רווחה נפשית גרועה (כאב, דאגה, עצב, לחץ, דיכאון) הוא הגבוה ביותר בהשוואה לכל יתר מדינות ה-OECD – 31.1% לעומת 22.9% בממוצע. אחוז הישראלים המדווחים על רווחה נפשית נמוך בהשוואה למדינות ה-OECD – 63.1% לעומת 71.5%.

 

למה? פערי הכנסה. מחקרים מצאו קיומו של "מדרון חברתי" בבריאות – ההשפעה שיש למעמדו היחסי של הפרט בחברה על פערים בתוצאות ומצבי בריאות. בכל דרגה "בסולם" החברתי-כלכלי מצב הבריאות שונה – ככל שאתה עולה בסולם, כך משתפרת בריאותך.

בישראל: אי-שוויון גדול בהכנסות – ישראל מדורגת במקום החמישי מלמטה במדד ג'יני בהשוואה ליתר מדינות ה-OECD  (0.37 לעומת 0.31 הממוצע ב-OECD). בעשור האחרון חל גידול במדד אי-השוויון בהכנסות בישראל.

 

למה? צדק סביבתי. מחקרים מצאו כי קיים קשר בין אי שיוויון על רקע סוציו-אקונומי ובין חשיפה למפגעים סביבתיים.

בישראל: נדרשת תוכנית פעולה לאומית על מנת לבחון בהקשר הישראלי את הזיקה בין פערים סוציו-אקונומיים לבין חשיפה למפגעים סביבתיים. על בסיס המידע שייאסף, יש לפעול לצמצום הפגיעה בבריאות על רקע חשיפה למפגעים.

 

מה קורה בעולם?

 

ארגון הבריאות העולמי רואה חשיבות במעורבות ממשלתית רב-משרדית וקידום של תוכנית לאומית לצמצום פערים, וממליץ על מספר צעדים מרכזיים:

  • פרסום נתונים על פערים בבריאות לציבור במטרה לעודד התייחסות ציבורית ורצון פוליטי לשינוי;
  • הקמה של מערכות ציבוריות כגון ועדות לאומיות, לבחינת השפעתם של גורמים חברתיים על מצב הבריאות ופיתוח של תוכנית לאומית לטיפול בהם;
  • הטמעת ערכים של רגישות לנושא השוויון במערכת הבריאות – ברמת התוכניות, המבנה והמדיניות;
  • עידוד שיתופי פעולה בין-משרדיים על הגורמים החברתיים לבריאות באמצעות גישת "כל הממשלה" (whole-of-government);
  • עידוד מעורבות החברה האזרחית לפעולות הקשורות בגורמים החברתיים המשפיעים על בריאות;
  • פיתוח כלים וידע שיתמכו במדיניות המתייחסת לגורמים החברתיים המשפיעים על בריאות.

 

כך ניתן לעשות זאת:

בבריטניה, קנדה, הולנד, שבדיה, ארה"ב ומדינות נוספות ישנן תוכניות ממשלתיות לצמצום פערים בבריאות. בבריטניה פועלת מזה ארבעה עשורים תכנית בנושא, המשלבת תוכניות ממשלתיות עם תכניות מקומיות לצמצום פערים בבריאות. בין הצעדים הננקטים בבריטניה:

  • צמצום העוני בקרב ילדים במטרה לחסלו כליל עד שנת 2020 ודאגה להתפתחותם התקינה של ילדים;

"Taking better care of our children’s health and development could improve educational attainment and reduce the risks of mental illness, unhealthy lifestyles, road deaths and hospital admissions due to tooth decay".

  • עידוד תעסוקה באמצעות יצירת מקומות עבודה חדשים;

"Being in work leads to better physical and mental health, and we could save the UK up to £100 billion a year by reducing working-age ill health".

  • מענקי חימום במטרה לאפשר חימום הבתים בחורף ;

" We could prevent many of the yearly excess winter deaths – 35,000 in 2008/09  – through warmer housing, and prevent further deaths through full take-up of seasonal flu vaccinations".

 

צעדים אלה מתיישבים עם קריאת המטה הציבורי לשוויון בבריאות:

להכיר בפערים בבריאות כבעיה לאומית: באחריות ראש הממשלה ולהתחייב לתוכנית לאומית לסגירתם במסגרת החלטת ממשלה.

להקים גוף בין-משרדי (בריאות, אוצר, רווחה, חינוך, תמ"ת, סביבה, תחבורה ועוד): בראשות משרד הבריאות, שיתווה תוכנית ארוכת טווח לסגירת הפערים בבריאות. התוכנית חייבת להתייחס לכל המשתנים החברתיים המשפיעים על בריאות (social determinants of health).

ראו גם: עשרה עקרונות לשוויון בבריאות

  • LinkedIn
  • Twitter
  • Facebook
  • Print
  • email

תגיות:

קטגוריות: הזכות לבריאות,זכויות חברתיות,שוויון בשירותי בריאות

סגור לתגובות.