מקור: רופאים לזכויות אדם
המטה הציבורי לשוויון בבריאות
אגודת הגליל ║ אדם טבע ודין ║ האגודה לזכויות האזרח ║ הקואליציה לבריאות הציבור
טנא בריאות ║ יסמין אל-נקב ║ מרכז אדוה ║ סיכוי ║ קבוצת ב"ש – שוויון בבריאות
רופאים לזכויות אדם ║ רשת ערים בריאות
כתיבה: שלומית אבני, רופאים לזכויות אדם
על המטה הציבורי לשוויון בבריאות
כל הארגונים והפעילים השותפים במטה הציבורי לשוויון בבריאות נחושים להביא לסגירת פערי הבריאות בישראל- בין תושבי ותושבות המרכז לפריפריה, בין יהודים לערבים, בין עולים לותיקים, בין עניים לעשירים ועוד. חברי המטה והמזדהים עמו מעורבים ביוזמות חברתיות שונות: החל מפעילות מקומית או אזורית, דרך מחקר ואיסוף מידע וכלה בעבודת סנגור בכנסת ובתקשורת.
כולנו ביחד קוראים לממשלת ישראל לקבל החלטה אמיצה ולכונן תכנית לאומית רב שנתית לסגירת הפערים בבריאות. תכנית מתוקצבת, מדידה, מנוטרת, משקפת משתפת ומייצגת.
הרבה נאמר בימים אלו על פערים בבריאות. מעט יחסית נאמר על התכניות לשינוי המצב ועוד פחות מכך נעשה. בפברואר 2008 התארגנו קבוצת פעילים ומומחים מארגונים ועמותות שונות שחברו יחד כדי לקרוא לשינוי מדיניות מקיף בתחום הפערים בבריאות. בפברואר 2010 פרסמנו נייר שכותרתו "לצמצם היום את פערי המחר – יעדים לצמצום פערים בבריאות", הקורא לממשלה ולעומד בראשה לכונן תכנית לאומית רב שנתית לצמצום פערים. בהמשך לפרסום הנייר, עסקנו בלובי בכנסת כדי לקדם תמיכה בנוסח החלטת ממשלה לכינון תוכנית לאומית לצמצום פערים בבריאות ובצירוף ארגונים ופעילים נוספים ליוזמה.
בחודש פברואר 2011 קם המטה הציבורי לשוויון בבריאות.
עשרה עקרונות לשוויון בבריאות
1. בריאות היא לא רק רפואה: בישראל פערים גדולים בבריאות בין קבוצות חברתיות שונות. הפערים בבריאות הם תוצר של אי שוויון בתנאים החברתיים הכלכליים והסביבתיים, ובהם חינוך, הכנסה, תעסוקה, דיור, בטחון תזונתי, סביבה נקייה ממפגעים ועוד. אי השוויון ההולך וגדל מחמיר את הפערים בבריאות. רפואה איכותית, זמינה ונגישה לכולם בצורה שוויונית הינה הכרחית על מנת לצמצם את הפערים, אולם אינה מספיקה כדי לסגור אותם ולהביא בריאות שווה לכולנו.
2. להכיר בפערים בבריאות כבעיה לאומית: על ראש הממשלה לקחת אחריות ולהתחייב לבנייה וליישום של תוכנית לאומית לסגירת פערים בבריאות במסגרת החלטת ממשלה.
3. להקים גוף בין-משרדי (בריאות, אוצר, רווחה, חינוך, תמ"ת, סביבה, תחבורה ועוד) בראשות משרד הבריאות, שיתווה תוכנית ארוכת טווח לסגירת הפערים בבריאות. התוכנית חייבת להתייחס למשתנים החברתיים המשפיעים על בריאות (social determinants of health).
4. חמשת ה"מ'-ים": התוכנית חייבת להיות – מתוקצבת: הגדרת תקציב יעודי ונפרד לנושא; מדידה: הגדרת יעדים כמותיים מדידים ומוגדרים בזמן; מנוטרת: איסוף שיטתי במסגרת מאגר נתונים על פערים ע"פ חתכים שונים; משקפת: דו"ח התקדמות שנתי – שיציג תמונת מצב של הפערים ואת הצעדים שננקטו כדי לצמצמם; משתפת ומייצגת: שיתוף פעולה בין גורמי ממשלה, כנסת, קופות חולים, מומחים ונציגי החברה האזרחית. כל זאת תוך שימת דגש על ייצוג מגוון הקהילות והמגזרים המרכיבים את החברה אשר צריכים להיות שותפים מלאים בעיצוב ויישום התוכנית.
5. ארבעה מימדים של אי-שוויון: על התוכנית לכלול בין היתר התייחסות לפערים בבריאות בין תושבי הפריפריה למרכז, בין אזרחים ערבים לאזרחים יהודים, בין עניים לעשירים ובהתייחס לפערים בבריאות הנגרמים כתוצאה מחשיפה למפגעים סביבתיים שונים.
6. הפרטת מערכת הבריאות מעמיקה את הפערים: היא מרוקנת את המערכת הציבורית מתקציבים ומכוח אדם. חיזוק מערכת הבריאות הציבורית ויציבותה הפיננסית והתדמיתית יכולים להוות בלם להעמקת הפערים בבריאות.
7. להציל את הרפואה הציבורית: מחסור – לא רק ברופאים: מערכת הבריאות הציבורית זקוקה ליותר רופאות ורופאים אבל גם ליותר אחיות ואחים, אנשי ונשות צוות פרא- רפואיים ומיטות אשפוז.
8. להציל את הרפואה הציבורית: לא רק כוח אדם רפואי: יש עוד בעיות במערכת הבריאות – דרוש מנגנון עדכון טכנולוגי לסל שירותי הבריאות ומנגנון עדכון והקצאה לסל שבתוספת השלישית, יש לבטל השתתפויות עצמיות על שירותים ותרופות חיוניות, להעביר שירותים חיוניים מהביטוח המשלים לסל הציבורי, להכליל טיפולי שיניים לקשישים בסל שירותי הבריאות, לקדם ולסיים את הרפורמה בבריאות הנפש (תוך תקצובה ההוגן), לקדם רפורמה בכל הקשור במערך הטיפול הסיעודי של קשישים בקהילה ובאשפוז (בתור התחלה לבטל את מבחן ההכנסה של הקשיש ומבני משפחתו באשפוז הסיעודי), ועוד.
9. פיתוח תשתיות הבריאות לטווח רחוק – לא עוד פתרונות אד-הוק: על משרד הבריאות והאוצר לתכנן ולהתחייב לתוכניות ארוכות טווח לפיתוח התשתיות האנושיות והחומריות של מערכת הבריאות. במסגרת זו, על המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות להטמיע בהליכים של מוסדות התכנון בחינה מעמיקה של השלכות בריאותיות של פרויקטים מוצעים ( לדוגמא בהיבטים של חשיפה לזיהום סביבתי) על מנת להבטיח את בריאות הציבור .
10. לגייס מקורות מימון נוספים למערכת הבריאות: העלאת מס בריאות, הסרת התקרה על מס הבריאות, החזרת המס המקביל של המעסיקים (ובמקביל – ביטול משמעותי של השתתפויות עצמיות על שירותים ותרופות בסל הבריאות הממלכתי).
