האגודה פנתה ליועץ המשפטי של מחוז ירושלים במשטרה, בעקבות תלונתו של אדם שעוכב באופן בלתי מוצדק בערב חג הפסח, עת היה בדרכו להתכנסות ותפילה ברחבת בית הכנסת ה"חורבה" ברובע היהודי. מהתלונה עולה לכאורה, כי העיכוב נועד למנוע את השתתפותו באירוע חוקי לחלוטין, אשר אף לא היה טעון רישיון. האגודה ביקשה כי ייערך בירור בקשר למקרה, וכי ירועננו ההנחיות בקרב שוטרי המחוז כדי להבטיח את כיבוד חופש הביטוי וזכותם של אזרחים להתקהל באופן חופשי.
13 באפריל 2010
לכבוד
רפ"ק עו"ד רונן ליבוביץ
יועמ"ש מחוז ירושלים
משטרת ישראל
בפקס: 5391176 (02)
שלום רב,
הנדון: עיכובו של מר יהודה גליק לחקירה בערב חג הפסח
הנני פונה אליך בעקבות תלונתו של מר יהודה גליק, יו"ר "הקרן למורשת הר הבית והמקדש", בנוגע לעיכובו הבלתי מוצדק בערב חג הפסח, עת היה בדרכו להתכנסות ותפילה ברחבת בית הכנסת ה"חורבה" ברובע היהודי. מהתלונה עולה לכאורה, כי העיכוב נועד למנוע את השתתפותו של מר גליק באירוע חוקי לחלוטין, אשר אף לא היה טעון רישיון.
כבר ביום 24.3.10 הוגשה בקשה בשם "המטה למען ארץ ישראל" ו"המטה המשותף לתנועת המקדש והר הבית", לקיים תהלוכה מרחבת ה"חורבה" ועד אחד משערי הר הבית בערב חג הפסח (כאשר מר גליק צוין בבקשה כאחד ממארגני האירוע). זאת, כדי למחות נגד האיסור על הקרבת קרבן פסח במתחם הר הבית (בקשה לקיום טקס הקרבה מסוג זה הוגשה מספר שבועות קודם לכן ונדחתה). לאחר שהבקשה נדחתה, שלחו הארגונים באמצעות עורך דינם הודעה למפקד מחוז ירושלים, לפיה בשל העדר האישור "יקיימו… בערב פסח אירוע בעיר העתיקה שאינו נופל תחת סעיפים 83-85 לפקודת המשטרה ולפיכך לא נדרש לו כל רשיון". בפועל, תכננו המארגנים לקיים תפילה קטנה ברחבת "החורבה", במסגרתה ידגימו (ללא שחיטה של ממש) את טקס הקרבתו של גדי.
יום לפני האירוע קיבל מר גליק טלפון מיניב שלמה, קצין אגם משטרת מרחב דוד, בו לדבריו נאמר לו, כי המשטרה תנקוט יד קשה נגד "כל התכנסות". מר גליק שב והבהיר, שאין בכוונתם לעשות כל פעולה בניגוד לחוק, או להפר בצורה כלשהי את איסור התהלוכה, וכי לאחר קיום תפילה עם גדי עיזים אחד יתפזרו.
בהמשך חזר והבהיר מר גליק, בראיון לערוץ 7: "נקיים תפילת מנחה ולאחריה נדגישם (כך במקור) את סדר עבודת קורבן פסח עם כבשים שנביא למקום אך ללא הקרבה כי אין הקרבה בחוץ. אחר כך נתפלל לריבונו של עולם שנזכה עוד השנה להקריב, או לפחות בשנה הבאה". כל זאת, מבלי להפר את הוראות החוק."
אלא שכאשר הגיע מר גליק (עם שתי בנותיו) לשער יפו בסביבות השעה 13:20 בערב החג, המתינו לו מספר שוטרים, אשר נכנסו לרכבו, הודיעו לו כי הוא מעוכב על ניסיון להפר את הסדר הציבורי, והנחו אותו לנסוע למשטרת הקישלה. בתחנת המשטרה הושמו עליו אזיקים והוחרם ממנו גדי העיזים, אשר הביא עימו לאירוע. בקשותיו של מר גליק, לבל יאוזק לנגד עיני בנותיו, לא נענו. מר גליק נחקר במשך כשלוש שעות, במהלכם נטען נגדו כי הוא התכוון להגיע עם העז למתחם הר הבית, ורק לאחר מכן הוא שוחרר לדרכו.
מהשתלשלות העניינים המתוארת לעיל עולה לכאורה, כי לא היתה קיימת כל עילה לעיכובו של מר גליק, וכי הלכה למעשה הדבר נועד למנוע ממנו להשתתף בהתכנסות חוקית לחלוטין. כל זאת, מבלי שמר גליק עשה דבר, אשר היה יכול לעורר חשש סביר כי הוא עומד להפר את הסדר הציבורי. אין צריך לומר, כי עיכוב שלא כדין של אזרח, שכל חטאו הניסיון להשתתף בהתקהלות חוקית, פוגעת באופן קשה בזכותו היסודית לביטוי חופשי ובחירותו.
אם לא די בכך, כאשר הגיע מר גליק לכניסת הר הבית בערב שביעי של פסח, בקשתו להיכנס להר נדחתה על ידי השוטרים בכניסה, והוא הונחה לפנות לסנ"צ עופר שומר, מפקד המקומות הקדושים. לדבריו, כאשר פנה לסנ"צ שומר נאמר לו, כי הוא הגיע למסקנה שמר גליק איננו אדם נורמאלי, ועל כן לא יוכל להיכנס להר עד אשר יעבור "טיפול פסיכיאטרי". ברי, כי הגבלת כניסתו של אדם למקום ציבורי בנימוקים שכאלה, לא כל שכן מקום ציבורי בעל משמעות דתית עמוקה עבורו, אינה מתקבלת על הדעת.
לאור כל האמור לעיל, הנני פונה אליך לערוך בירור בקשר למקרה זה. כמו כן, אבקשך לרענן את ההנחיות בקרב שוטרי המחוז כדי להבטיח כיבוד חופש הביטוי וזכותם של אזרחים להתקהל באופן חופשי, ללא התערבות בלתי מוצדקת מצד המשטרה. אודה לך מאד על תשובתך המהירה.
בברכה,
לילה מרגלית, עו"ד
