לחשוף את שטחי השיפוט ותכניות המתאר של התנחלויות

האגודה לזכויות האזרח ועמותת במקום עתרו ב-29.3.05 נגד משרד הפנים וצה"ל: על אף בקשות חוזרות ונשנות מתחמקות הרשויות מלהציג מידע ציבורי חיוני, בניגוד לחובתן המפורשת בהתאם לחוק חופש המידע

האגודה לזכויות האזרח ועמותת במקום – מתכננים למען זכויות תכנון עתרו ב-29.3.05 לבית המשפט המחוזי בירושלים, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים, נגד משרד הפנים וצה"ל. בעתירה, שהוגשה בידי עו"ד עודד פלר מהאגודה לזכויות האזרח, דורשים הארגונים לחשוף מידע בדבר שטחי השיפוט הנוכחיים של מספר רשויות מקומיות בשטחים ובדבר תוכניות מתאר המתייחסות אליהן, בהתאם להוראותיו של חוק חופש המידע.

לפני כחמישה חודשים פנתה עו"ד אסתר סיוון, מנכ"ל עמותת במקום, במכתב אל הממונה על אזור יהודה ושומרון במשרד הפנים, בבקשה לקבל מידע בדבר שטחי השיפוט של מספר עיריות, מועצות אזוריות ומועצות מקומיות. רק בחלוף חודש ימים נמסר לאנשי העמותה, כי הבקשה הועברה לטיפולו של הממונה על חוק חופש המידע במשרד הפנים, וכי יש לפנות אליו בעניין זה. במהלך ארבעת החודשים, שחלפו מאז, הופנו אנשי עמותת במקום שוב ושוב מגורם לגורם: הממונה על חוק חופש המידע במשרד הפנים הפנה את הבקשה אל הממונה על חוק חופש המידע במערכת הביטחון. משרד הביטחון הפנה את הבקשה לגורמים שונים בצה"ל ובמינהל האזרחי. כך, במשך מספר חודשים הפנה כל אחד מן הגורמים בתורו את אנשי העמותה לאחרים, שלעתים ביקשו לדעת לאיזו תכלית אמור לשמש המידע, שהינו ציבורי מטבעו. סיכומו של דבר – גם כעת, בחלוף חמישה חודשים מאז הוגשה הבקשה הראשונה, לא נמסר המידע המבוקש.

עו"ד פלר מבהיר בעתירה, כי בהתאם לחוק חופש המידע, חייבת רשות ציבורית להשיב למבקש המידע ללא שיהוי, ולא יאוחר מ-30 ימים מקבלת הבקשה. אם החליטה הרשות לדחות את הבקשה, עליה להודיע על כך למבקש בכתב ולפרט את נימוקיה. תשובות שכאלה לא ניתנו, כאמור, גם בחלוף תקופה ארוכה בהרבה מזו הנקובה בחוק. זאת ועוד – מדובר כאן במידע ציבורי מן המעלה הראשונה, אשר אמור להיות פומבי, נגיש וגלוי לעין כל, ואשר אינו נכלל בסייגים המנויים בחוק. מידע זה מצוי בוודאי בידיו של משרד הפנים, אשר אחראי על הרשויות המקומיות, ובידי צה"ל, שהינו הסמכות העליונה בשטח. באשר לגלגול האחריות מגורם לגורם מבהיר עו"ד פלר, כי מדובר בסחבת המפרה באופן בוטה את הוראות החוק, וחותרת תחת חובותיהם של משרד הפנים ושל צה"ל, בהיותם רשויות ציבוריות.

חשיפתו של מידע ציבורי בעניינים כגון אלה חשובה במיוחד בימים אלה, שהינם ימים של שינויים היסטוריים – התנתקות ופינוי יישובים, הרחבת התנחלויות ופירוק מאחזים, בניית גדר והקמת חומה. ההתנחלויות מצויות בלב לבו של השיח הפוליטי והציבורי, ומן הראוי שהמידע בעניינן יהיה חשוף לעין כל דורש, על מנת שכל אזרח יוכל לממש את זכותו הדמוקרטית להשפיע, על בסיס איתן ומוצק. הדבר נכון שבעתיים במצב, בו השלטון פועל למימושן של החלטות גורליות בתקופה קצרת מועד. בסיטואציה רגישה מעין זו, נאמר בעתירה, חובתה של הרשות לחשוף את המידע המצוי ברשותה מתעצמת. אזרח, אשר חפץ לממש את זכותו הדמוקרטית להשפיע על הרשויות, העושה זאת מבלי להתבסס על מסד נתונים רחב, הנו כסומא באפלה המגשש את דרכו.

הארגונים העותרים מדגישים, כי היות והמידע, המבוקש בעתירה זו, קשור בעבותות לתהליך תכנונה והקמתה של גדר ההפרדה, אשר מתממש בימים אלה, מתעצמת חובתן של הרשויות להעביר את המידע לאלתר.

השופט בעז אוקון, שקיבל לידיו את העתירה, הורה למשרד הפנים ולצה"ל להשיב עליה בכתב בתוך 30 יום.

להלן רשימת הרשויות, שבקשת המידע נוגעת לשטחי השיפוט ותוכניות המתאר שלהן:
1) עיריות: אריאל, בית"ר עלית, מעלה אדומים;
2) מועצות אזוריות: גוש עציון, הר חברון, שומרון, מטה בנימין;
3) מועצות מקומיות: אורנית, אלפי מנשה, אלקנה, אפרת, בית אריה, גבעת זאב, הר אדר, מודיעין עלית, עמנואל, קדומים, קרני שומרון.

  • LinkedIn
  • Twitter
  • Facebook
  • Print
  • email

תגיות:

קטגוריות: הזכות לדיור,הזכות לקניין,זכויות אזרחיות,זכויות האדם בשטחים הכבושים,חופש המידע

סגור לתגובות.