בעקבות עתירת האגודה הוכנה הצעת חוק לביטול פקודת העיתונות

תזכיר הצעת החוק, שיבטל את מרבית פגיעותיה של הפקודה המנדטורית, יופץ, לדברי פרקליטות המדינה, כבר בשבוע הקרוב

בעקבות עתירתה של האגודה לזכויות האזרח כונסה ועדה בינמשרדית, שהכינה הצעת חקיקה לחוק העיתונות, אשר יביא לביטולן של פקודת העיתונות המנדטורית, משנת 1933, ושל שלוש מתקנות ההגנה (שעת חירום) משנת 1945. לכשתחוקק הצעה זו, תתבטלנה מרבית הפגיעות שמאפשרת החקיקה המנדטורית בחופש הביטוי ובחופש העיסוק. תזכיר הצעת החוק יופץ למשרדי הממשלה השונים כבר בשבוע הקרוב, כך על פי הצהרתה של פרקליטות המדינה בדיון בעתירת האגודה לזכויות האזרח נגד שר הפנים, שהתקיים ב-25.10.04 בבג"ץ. העתירה הוגשה בשנת 2002 בידי עו"ד דן יקיר, היועץ המשפטי של האגודה, בדרישה לבטל את פקודת העיתונות ואת תקנה 94 לתקנות ההגנה (שעת חירום), העוסקות ברישוי עיתונים ובסגירתם. הצעת החקיקה הוכנה בעקבות צו על תנאי, שהוציא בג"ץ בעתירה זו לפני כשנה וחצי, ובו הורה לשר הפנים לנמק בתוך 90 ימים מדוע לא תבוטל חקיקה מנדטורית זו. בדיון שהתקיים ב-25.10.04 נמחקה העתירה בידי השופטים אהרן ברק, מישאל חשין ודורית בייניש, בהסכמתה של האגודה, לאחר שהמדינה התחייבה, כי שר הפנים יודיע מראש לאגודה לזכויות האזרח על כל כוונה להגביל או למנוע את הוצאתו של עיתון, בהסתמך על החקיקה המנדטורית. זאת עד לביטולה של החקיקה הקיימת, עם קבלתו של חוק העיתונות החדש.

תזכיר החוק, שיופץ כאמור בימים הקרובים, מציע לבטל את פקודת העיתונות וכן שלוש תקנות מנדטוריות, ובהן תקנה 94. כך תבוטלנה דרישת הרישוי כתנאי מוקדם להוצאת עיתון, דרישות תנאי הכשירות מעורך עיתון (הכוללים הגבלות גיל, השכלה, העדר עבר פלילי ודרישות נוספות, כמפורט להלן) וביטול הסמכות המינהלית לסגור עיתון. יחד עם זאת, סמכות שכזו תיוותר בידי בית המשפט המחוזי, שיוכל לאסור או להגביל פרסום של עיתון אם השתכנע, כי פרסומו עלול לסכן את ביטחון המדינה או את ביטחון הציבור. החלטה כזו של בית משפט, לפי תזכיר החוק המוצע, תהיה מוגבלת בזמן, והעיתון הנפגע יהיה רשאי לבקש עיון מחדש בהחלטה. אם אכן תתקבל הצעת חקיקה זו, הרי שבכך תוסרנה מרבית הפגיעות בחופש העיתונות, אשר עוגנו בחקיקה המנדטורית. עם זאת, מציין עו"ד יקיר, כי אין כל הצדקה להשאיר בעינה את הסמכות לסגור עיתון, אפילו אם זו תועבר לבית המשפט.

פקודת העיתונות משנת 1933 אוסרת על הדפסת עיתון מבלי לקבל רשיון לכך מאת הממונה על המחוז במשרד הפנים. תנאי קבלת הרשיון קובעים, בין היתר, כי על עורך העיתון להיות בעל תעודת בגרות, מעל גיל 25, ללא עבר פלילי או שלילת רשיון עבודה כעו"ד או כרופא. דרישות אלה מגבילות את הכניסה לעיסוק בהוצאה לאור של עיתונים, שכן הן מציבות תנאים, שבלי למלאם אין אפשרות להוציא עיתון בישראל. במקצועות כגון רפואה או עריכת דין, מבהירה עתירה, נדרש הרשיון כדי להבטיח, שלא ייגרם נזק למטופל או ללקוח. העיתונות, מעצם טיבה, משמיעה קולות רבים ומבטאת בפני הציבור הלכי רוח ודעות שונים ומגוונים. לכן, מודגש בעתירה, פוגעת הגבלת הכניסה למקצוע העיתונות לא רק בזכותו של הפרט לחופש העיסוק, אלא אף בטובתה של החברה כולה.

פקודת העיתונות, מבהיר עו"ד יקיר, אף מסמיכה את שר הפנים להפסיק את פרסומו של עיתון לכל תקופה שימצא לנכון, אם הוא מפרסם דבר העשוי, לדעתו, לסכן את שלום הציבור או ידיעות שקר, שיש בהן, לדעתו, לעורר בהלה או ייאוש. סגירה כזו אינה מחייבת הודעה מוקדמת מצדו של השר או שיקול דעת נוסף. תקנה 94 לתקנות ההגנה לשעת חירום מרחיבה את הסמכויות, הקבועות בפקודת העיתונות המקורית, ומעניקה לממונה על המחוז במשרד הפנים שיקול דעת מלא באשר למתן ההיתרים להוצאתם לאור של עיתונים. הממונה רשאי להעניק או להימנע מלהעניק כל תעודת היתר כזאת, וזאת מבלי לחשוף את נימוקיו, לא בפני המבקש ולא בפני בית המשפט, כך שאין כל דרך לתקוף את החלטתו או להתערב בה.

האגודה לזכויות האזרח ציינה בעתירתה, כי פקודת העיתונות הינה חלק מהסדרי החקיקה המנדטוריים לגבי עיתונות, הסדרים שאינם יכולים לדור בכפיפה אחת עם משטר דמוקרטי, כזה השורר כיום במדינת ישראל. עוד נטען בעתירה, כי אין לפקודת העיתונות אח ורע במדינות העולם הדמוקרטי וכי ברוב הארצות הדמוקרטיות אין כלל צורך ברשיון להוצאת עיתון. הסמכויות הנתונות בחקיקה המנדטורית, מודגש בעתירה, אינן תיאורטיות ונעשה בהן שימוש מעשי. כך, למשל, בדצמבר 1991 ביטל הממונה על מחוז ירושלים את רישיון העיתון "מע-אל-נאס". בהליך השימוע, שקיים הממונה על המחוז, לא נחשפו העובדות והראיות, שהביאו להחלטה בדבר סגירת העיתון, וממילא לא התאפשר לעורך העיתון להתמודד עם ההחלטה. רק לאחר שהאגודה לזכויות האזרח הגישה עתירה לבג"ץ, חזר בו הממונה על המחוז מהחלטתו.

העתירה הנוכחית הוגשה לאחר שבשנת 2001 פג תוקפו של סעיף "שמירת הדינים" בחוק יסוד: חופש העיסוק. הסעיף שפקע תוקפו קבע, כי חקיקה מלפני 1992 תקפה אף אם היא סותרת את חופש העיסוק. פקיעת תוקפו של הסעיף מאפשרת לבחון את חוקתיותם של חוקים, שנחקקו לפני חוק היסוד, ולבטל את אלה, העומדים בסתירה לו. האגודה לזכויות האזרח הגישה בשנת 1996 עתירה דומה, בעת שסעיף "שמירת הדינים" לא היה בתוקף. כיוון, שבמהלך הדיון בעתירה נחקק הסעיף מחדש, נדחתה אז העתירה. עם פקיעת תוקפו של סעיף "שמירת הדינים" בחוק יסוד: חופש העיסוק, נסללה הדרך לביטולה של החקיקה המנדטורית.

  • LinkedIn
  • Twitter
  • Facebook
  • Print
  • email

תגיות:

קטגוריות: זכויות אזרחיות,חופש הביטוי,חופש העיסוק,עוד ...

סגור לתגובות.