לכבוד
ד"ר צבי צמרת
מנכ"ל יד יצחק בן צבי
רחוב אברבנאל 12
ירושלים 91076
שלום רב,
הנדון: פגיעה בחופש האקדמי – ביטול הרצאתה של ד"ר לריסה טרימבובלר
הצטערנו לשמוע על החלטתכם למנוע מד"ר לריסה טרימבובלר להמשיך ולהרצות במסגרת תוכנית, המשותפת לכם ולמרכז צ`ייס ללימודי יהדות ברוסית באוניברסיטה העברית. אנו מבקשים שתחזרו בכם מההחלטה, הפוגעת פגיעה קשה בחופש הביטוי ובחופש האקדמי.
הרצאתה של ד"ר טרימבובלר בנושא "הרמב"ם ורבי יהודה הלוי" היתה צפויה להינתן זו הפעם השלישית במסגרת קורס בנושא הפילוסופיה היהודית בימי הביניים. לפי פרסומים בעיתונות ולפי מה שנמסר לנו מד"ר טרימבובלר עצמה, החלטתם לפני מספר שבועות, לבטל את הרצאתה במסגרת הקורס, בהסתמך על מה שתואר על ידכם כ"קוד אתי וגבולות אקדמיים". ביתר פירוט טענתם, כי החלטתכם נסמכת על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב, ולפיה ד"ר טרימבובלר הוציאה כביכול אל מחוץ לכותלי הכלא מכתבים ומסמכים מארוסה, מר יגאל עמיר, בניגוד להוראות שירות בתי הסוהר. על פי ציטוט, שיוחס לך, "השופט המחוזי התייחס רק לפני שבועיים ללריסה (רוצה לומר – לד"ר טרימבובלר – א"פ) וקבע לגביה שהיא מפיצה את תורתו של יגאל עמיר, מפירה את כללי שירות בתי הסוהר ומעבירה חומרים ממנו החוצה. על סמך פסק הדין הזה והשקפת העולם החינוכית שלנו… החלטנו שלא תרצה אצלנו".
אם נלך מן הקל אל הכבד – ד"ר טרימבובלר לא היתה צד להליך, שאליו התייחסתם בדבריכם (בירור בקשתו של מר עמיר להתייחד עם ד"ר טרימבובלר – עע"א 1475/04 עמיר נ` השב"ס, החלטה מיום 30.5.2004), וקביעותיו של בית המשפט באותו עניין נסמכו כולן על חומר מודיעיני, שד"ר טרימבובלר לא זכתה לעיין בו, לא נחקרה אודותיו ונמנעה ממנה ההזדמנות לערער על נכונותו. יתר על כן, בית המשפט לא ייחס לד"ר טרימבובלר כוונה או פעילות, המכוונת להפצת "תורתו של יגאל עמיר" ואף הדגיש, שהיא אינה "פורעת חוק".
אך אפילו היה ממש בדברים שייחסתם לד"ר טרימבובלר, עדיין אין בהם כדי להוות עילה לבטל את הרצאתה ולפגיעה בחופש הביטוי ובחופש האקדמי, שהם כידוע זכויות יסוד – נשמת אפה של הדמוקרטיה. "מחקר, לימוד והוראה בכל תחומי הרוח האנושית, שאין עליהם אזיקים מרוממים את הפרט בחברה ועמו את החברה כולה" (ע"פ 2831/95 אלבה נ` מ"י, פ"ד נ(1) 221, 335).
חופש הביטוי וכמוהו גם החופש האקדמי נבחנים ב"מקרים קשים", ולא כאשר משתמשים בהם להשמעת דברים שבלב הקונצנזוס. מסיבה זו נקבע, למשל, כי "בית-המשפט לא יתערב בפעולותיו של פרופסור באוניברסיטה, אפילו היא בבעלות המדינה, כאשר הוא מפרסם את מאמריו, אפילו לא ינעמו לשלטון" (בג"צ 291/74 בילט נ` הרב שלמה גורן, פ"ד כט(1) 98, 102).
אלא שהמקרה דנן אינו שייך אפילו לאותה קטגוריה של "מקרים קשים": נושא הרצאתה של ד"ר טרימבובלר אינו נוגע לקשריה האישיים עם יגאל עמיר, ודאי לא ל"תורתו", ואין גם כל ראיה לכך, שהיא משלבת בהרצאותיה תכנים הנוגעים ל"תורה" זו. יוצא אפוא, שהסיבה היחידה לביטול הרצאתה של ד"ר טרימבובלר נובעת מעצם קשריה עם מר עמיר ומכוונת לנדותה בשל קשרים אלה.
החובה לכבד את חופש הביטוי ואת החופש האקדמי חלה לא רק על המדינה אלא גם על כלל האזרחים, ובמיוחד על גוף ציבורי כיד יצחק בן צבי, הפועל מכוח חוק (חוק יד יצחק בן צבי, התשכ"ט-1969).
דווקא בתקופה זו, שבה מתרבים האתגרים לחופש האקדמי ולחופש הביטוי, ניתן היה לצפות שתעמדו בראש אלה המגינים עליהם. למותר לציין, שהשתקתה של ד"ר טרימבובלר אינה עולה בקנה אחד עם ציפייה זו, והיא עלולה לחזור כבומרנג, במקרה שגורמים חיצוניים ינסו, חס וחלילה, להתערב – על ידי הפעלת סנקציות משפטיות או ציבוריות – בחופש הביטוי ובחופש האקדמי שלכם ושל מרצים אחרים מטעמכם.
לאור זאת אנו מבקשים מכם לחזור בכם מההחלטה לבטל את הרצאתה של ד"ר טרימבובלר, ומהפגיעה בחופש הביטוי ובחופש האקדמי.
בכבוד רב ובברכה,
אבנר פינצ`וק, עו"ד
