האגודה לזכויות האזרח עתרה לבג"ץ נגד שר הפנים ונגד מנהל מינהל האוכלוסין, בדרישה לשנות את ההנחיות, הקובעות כי כאשר אחד מהוריו של יילוד הוא אזרח זר, אין לקבל הצהרת אבהות מן האב. כמו כן מתבקש בג"ץ להורות על ביטולה של המדיניות, המתנה רישום אב זר לילד ישראלי במרשם האוכלוסין, או מתן מעמד לילדם של אב ישראלי ושל אם זרה (לרבות רישומו במרשם האוכלוסין), בהמצאת ראיות חותכות וחד משמעיות לאבהות או בהמצאת פסק דין, המצהיר כי הגבר הוא אביו של הילד. בג"ץ מתבקש לקבוע, כי בהסכמת האם תתקבל הצהרת אבהות לצורך רישום האב במרשם האוכלוסין או לצורך מעמד לילדם. בית המשפט מתבקש גם לקבוע, כי במקרים חריגים, שבהם נדרש בירור נוסף באשר להצהרת אבהות של אב ישראלי לילד של אם זרה, תוענק לילד אשרה ורשיון לישיבה בישראל עד לתום הבירור. את העתירה הגיש עו"ד עודד פלר מהאגודה לזכויות האזרח, בשם האגודה ובשם קטין כבן שנתיים והוריו, אזרחית ישראל ואזרח אוקראיני תושב ישראל, אשר משרד הפנים מסרב לרשמו כאביו של הילד.
עו"ד פלר מסביר בעתירה, כי כאשר נולד ילד לאם ישראלית ולאב שאינו אזרח ישראלי, מונע משרד הפנים – באמצעות הנחייה לפקידי בית החולים ולפקידי הלשכות למינהל אוכלוסין – את רישומו של האזרח הזר כאביו של הילד. הילד, אשר הינו אזרח ישראלי, נרשם אפוא במרשם האוכלוסין כבן לאמו, אך שם אביו נעדר לחלוטין מן המרשם. מצב דברים זה פוגע בילד ובאב, שנעדר יכולות משפטיות לפעול בשמו לטובתו של הילד. כן נפגעים האינטרסים החומריים של הילד, למשל במקרה של צורך בתביעת מזונות מן האב, בשאלות של ירושה וכיו"ב. גרוע מכך מצבו של ילד, אשר אביו אזרח ישראלי ואמו זרה. במקרה כזה מונע משרד הפנים לחלוטין את רישום הילד במרשם האוכלוסין. הילד אינו מקבל מספר זהות, ולמעשה אינו יכול לקבל את זכויותיו הבסיסיות ביותר, כגון ביטוח בריאות וזכויות סוציאליות, על אף שעל פי החוק הוא אמור להירשם כאזרח ישראלי, בהיותו צאצא לאזרח ישראל. בעתירה מוסבר, כי על פי מדיניותו של משרד הפנים, ילדים אלה ואבותיהם נרשמים רק על בסיס "הוכחות חותכות וחד משמעיות", שמשמעותן הלכה למעשה – פסק דין הצהרתי, המבוסס על בדיקת סיווג רקמות, שעלותה גבוהה, לבד מן הפגיעה בפרטיות הכרוכה בה.
עו"ד פלר מדגיש בעתירה, כי מדיניותו של משרד הפנים בעניין רישומם של האבות וילדיהם פוגעת בכבודן של המשפחות, משפילה אותן, ואינה נותנת כל משקל לזכויותיהם של קטינים ולטובתם. היא מערימה קושי כלכלי בדרכן של המשפחות להסדיר את רישומו של האב ושל הילד, ומחייבת את בני המשפחה לעבור בדיקה גנטית שלא לצורך. היא משליכה על שורה של זכויות, הנוגעות לקטינים, כענייני אפוטרופסות, מזונות, ירושה, דימוי עצמי וזהות. היא מותירה קטינים, ילדים לאב ישראלי ולאם זרה, הזכאים לאזרחות על פי דין, ללא כל מעמד בישראל, נעדרים זכויות בריאות וזכויות סוציאליות. היא גם שוללת מן האבות יכולת לבצע פעולות רשמיות בשמם ולטובתם של הילדים.
נוכח דברים אלה מתבקש בג"ץ להורות על בטלותה של מדיניות זו. עוד נאמר בעתירה, כי על פי הוראותיו של חוק מרשם האוכלוסין ועל פי תקנות מרשם האוכלוסין, אין היתר לפקידי בית החולים שלא לרשום את מלוא פרטיו של הנולד, הנדרשים בחוק, ובכללם שם האב, בין אם הוא אזרח ישראלי ובין אם לאו. עו"ד פלר מבהיר, כי חלופת הרישום, המצריכה פסק דין, נועדה למקרה שבו מתכחש האב לילדיו או בכדי למנוע רישום של אדם זר כאביהם, בניגוד לרצונו או לרצונה של האם, וכדי לשמור על אמינות המרשם. דרישה שכזו אינה סבירה כאשר מדובר ברישום סמוך ללידה ובהסכמה מלאה של שני ההורים. במקרים הנדירים, שבהם מתעורר ספק באשר לזכאותו של הילד לאזרחות ישראלית (הנגזרת מהיות אחד מהוריו אזרח ישראל), מסביר עו"ד פלר, יש להבטיח כי הילד, אזרח פוטנציאלי, לא ייוותר ללא מעמד, משולל זכויות סוציאליות ובריאותיות. לפיכך מתבקש בית המשפט בעתירה לקבוע, כי במצב שכזה יוענק לילד מעמד זמני עד לסיום הבירור בדבר מעמדו החוקי.
