משרד האוצר מעמיד עצמו מעל החוק ומתחמק מאחריותו לגורל השכבות המוחלשות

בעקבות תגובת המדינה בעתירה נגד הקיצוץ בקצבאות הבטחת הכנסה טוענים הארגונים העותרים כי משרד האוצר מעמיד עצמו מעל החוק ומתחמק מאחריותו לגורל השכבות המוחלשות, ובכך מרוקן מתוכן את הזכות החוקתית לקיום אנושי בכבוד

ב-16.2.04 הוגשה לבג"ץ תשובתה של המדינה, לאחר שזה הורה לה לקבוע סטנדרט לקיום אנושי בכבוד, במסגרת הדיונים המתמשכים בעתירותיהן של עמותת מחויבות לשלום וצדק חברתי, האגודה לזכויות האזרח בישראל והתנועה למלחמה בעוני נגד הקיצוץ החד בקצבאות הבטחת ההכנסה. כזכור, בג"ץ חייב את המדינה לפרט סטנדרט זה, לאחר שזו (ובראשה משרד האוצר) התחמקה במשך כשנה מקביעתו. במהלך הדיונים הודתה המדינה, כי בעת קבלת ההחלטה על הקיצוץ החד (במסגרת חוק ההסדרים לשנת 2003) לא הוצגו נתונים לגבי השלכותיו על יכולת הקיום בכבוד של כמאה אלף מעוטי הכנסה.

הארגונים העותרים מביעים צער על כך, שהמדינה מוסיפה להתחמק מלתת תשובה לבית המשפט ולפרט מהו לשיטתה הסטנדרט המחייב אותה לקיום בכבוד של תושביה. ללא הגדרה של רף כזה מרוקנת המדינה מתוכן את הזכות לקיום אנושי בכבוד והופכת אותה לזכות ערטילאית חסרת ממש. אין פגיעה חוקתית חמורה יותר מאשר הצהרה על זכויות יסוד והפיכתן פלסתר.

המדינה טוענת כי התערבות משפטית בנושא זה תפגע בעקרון הפרדת הרשויות. עקרון זה, החיוני לקיומו של משטר דמוקרטי, משמעו גם איזונים ובלמים ופיקוח על המחוקק באמצעות ביקורת שיפוטית, כך שלא תתקבלנה החלטות באופן רשלני, במיוחד כשמדובר בהחלטות הפוגעות בזכויות יסוד. עמדת המדינה, לפיה היא חסינה מביקורת שיפוטית, גם כאשר היא מודה בעצמה שפעלה שלא על סמך נתונים וללא כל סטנדרט מחייב בעת שקיצצה באופן דרסטי את גמלת הקיום של רבבות משפחות מעוטות הכנסה, אינה מתיישבת עם עקרונות בסיסיים של שמירה על זכויות יסוד והגבלת כוחו של השלטון. בכך למעשה שם עצמו משרד האוצר – שעמד מאחורי הקיצוץ – מעל לחוק ומעל לכל ביקורת שיפוטית. יש להזכיר, כי הקיצוץ התקבל בהליך חקיקה מזורז ובלתי ראוי, במסגרת חוק ההסדרים.

טענת המדינה כאילו אין בעולם דוגמאות לחיוב מדינה לקבוע סטנדרט אינה נכונה. כך, למשל, אפילו בארצות הברית, מעוז השמרנות בנושאים חברתיים, פסק בית המשפט העליון של מדינת ניו-יורק כי תקצוב בתי הספר בעיר ניו-יורק אינו מעניק חינוך נאות ("sound education"), והורה למדינה להציג מהו התקציב הדרוש להבטחת חינוך כזה.

הארגונים העותרים מביעים פליאה על כך שתשובת המדינה ניתנה שלא על דעת שר הרווחה, הממונה על הביטוח הלאומי, שגם הוא משיב בעתירה ואמון על הטיפול בנושאים הנדונים בה. עמדתו של האוצר, עליה מבוססת תשובת המדינה, מתעלמת מתחשיבים שהוצגו בידי הביטוח הלאומי לפני כשבועיים, ולפיהם גמלאות הבטחת ההכנסה רחוקות במאוד מן הדרוש לכלכלת מקבליהן.

הארגונים דוחים את הטענה, לפיה לא ניתן לקבוע סטנדרט לקיום אנושי בכבוד, ומבקשים להזכיר כי הם הציגו לבית המשפט, בשורה של חוות דעת מאת מיטב המומחים, הוכחות לכך, כי לא רק שניתן לקבוע רף לקיום בכבוד, אלא שהדבר נעשה בעבר על ידי ועדה ציבורית של המדינה עצמה.

עתירותיהן של עמותת מחויבות לשלום וצדק חברתי ושל האגודה לזכויות האזרח (בשיתוף עם התנועה למלחמה בעוני) מופנות נגד שר האוצר והמוסד לביטוח לאומי, בדרישה לבטל את הקיצוץ בגמלאות הבטחת הכנסה, שהתקבל במסגרת חוק ההסדרים לשנת 2003 ואשר הפחית למאה אלף משפחות מעוטות הכנסה 600 ש"ח בממוצע לחודש (על פי נתוני הביטוח הלאומי). את עמותת מחויבות מייצגים עו"ד אביגדור פלדמן ועו"ד אבישי בניש. את האגודה לזכויות האזרח והתנועה למלחמה בעוני מייצגת עו"ד שרון אברהם-ויס מהאגודה לזכויות האזרח.

  • LinkedIn
  • Twitter
  • Facebook
  • Print
  • email

תגיות:

קטגוריות: הזכות לקיום בכבוד (רווחה וקצבאות),זכויות חברתיות,קצבאות קיום

סגור לתגובות.