המדינה הגישה לבג"ץ ב-26.11.03 תגובה משלימה בעתירותיהן של עמותת מחויבות לשלום וצדק חברתי ושל האגודה לזכויות האזרח והתנועה למלחמה בעוני, בעניין הקיצוץ בקצבאות הבטחת הכנסה. מדובר בעתירות המופנות נגד שר האוצר והמוסד לביטוח לאומי, בדרישה לבטל את הקיצוץ בגמלאות הבטחת הכנסה במסגרת חוק ההסדרים לשנת 2003, שהפחית למאה אלף משפחות מעוטות הכנסה 600 ש"ח בממוצע לחודש (על פי נתוני הביטוח הלאומי). העתירה של עמותת מחויבות הוגשה באמצעות עו"ד אביגדור פלדמן ועו"ד אבישי בניש. את האגודה לזכויות האזרח והתנועה למלחמה בעוני מייצגת עו"ד שרון אברהם-ויס מהאגודה לזכויות האזרח.
בתגובתה טוענת המדינה, כי בג"ץ אינו צריך להתערב בסוגיה של הבטחת הכנסה וכי הדבר מצוי בסמכותה שלה. האגודה לזכויות האזרח ומחויבות טוענים, לעומת זאת, כי תפקידו של בית המשפט הוא להציב גבולות חוקתיים לסמכותו של השלטון. המדינה מוגבלת לא רק בפגיעה בזכות הקניין של עשירים, אלא גם בזכויות יסוד של עניים – ובמרכזן הזכות החוקתית לקיום מינימלי בכבוד.
בדיון בבג"ץ ביום 21.5.03 הודתה המדינה, כי ההחלטה על גובה הקיצוץ התקבלה מבלי שהיו בידיה נתונים על רמת ההכנסה הדרושה לקיום מינימלי בכבוד. הארגונים העותרים סבורים, כי הזכות לקיום בכבוד מגבילה את סמכות המדינה, כך שאינה מאפשרת לה לקבל החלטה על קיצוץ בגמלת קיום באופן שרירותי ומבלי שמונחים בפניה נתונים מלאים באשר להשפעת הקיצוץ על מקבלי הבטחת הכנסה.
יתר על כן, הקיצוץ מרחיק הלכת התקבל במסגרת חוק ההסדרים לאחר שלושה דיונים חפוזים בוועדת הכספים. העותרים סבורים, כי החלטה המשפיעה על ציבור רחב של מעוטי יכולת אינה יכולה להתקבל בחוק ההסדרים באופן חפוז ותוך התמקדות בשיקולים תקציביים בלבד, מבלי לקחת בחשבון שאלות של זכויות חברתיות ורווחת הפרט.
בנוסף מדגישים העותרים, כי המדינה ממשיכה להתחמק מחובתה לקבוע סף לקיום בכבוד, שממנו אין לרדת, כמתחייב מן הזכות החוקתית לקיום בכבוד. בעשותה כן, היא למעשה מרוקנת מתוכן זכות זו. שופטי בג"ץ אמורים לקבוע בשלב זה את המשך בירור העתירה.
