ב-31.7.03 עבר בכנסת ישראל חוק (הוראת שעה) גזעני ומביש, המעגן את החלטת הממשלה שהקפיאה לפני כשנה וחצי את התאזרחותם של בני זוג פלסטינים הנשואים לישראלים, וזאת בשונה מבני זוג זרים שאינם פלסטינים.
אלה עיקרי החוק:
הכלל:
כל עוד החוק בתוקף לא יעניק שר הפנים אזרחות ולא יתן רשיונות ישיבה לפלסטינים תושבי הרשות.
מצבו של מי שיש לו היתר כלשהו או שהגיש בקשה להיתר:
1. רשאי שר הפנים להאריך את תוקפו של היתר/רשיון שהיה בתוקף ערב כניסת החוק לתוקפו.
2. רשאי מפקד האזור לתת היתר לשהיה זמנית למי שהגיש בקשת התאזרחות לפני 12.5.02.
הסייגים:
1. רשאי השר לתת רשיון ישיבה לתקופה של עד 6 חודשים.
2. רשאי השר לתת רשיונות ישיבה ללא הגבלת זמן אם מדובר בפלסטינים משתפי פעולה.
חשוב להדגיש כי אין חובה להאריך היתרים קיימים.
החוק שהתקבל הוא פסול וגזעני, משום שהוא מפלה מטעמי לאום, פוגע בזכות לחיי משפחה של חלק מאזרחי ישראל ומנוגד לערכי מדינת ישראל, המעוגנים במגילת העצמאות. הנימוק שבשמו הוצע החוק, כאילו כוונתו למנוע סיכון ביטחוני וביצוע פיגועים, מטיל חשד קולקטיבי כבד על ציבור שלם, ומונע מציבור זה מימוש של זכויות יסוד בסיסיות.
האגודה לזכויות האזרח מצהירה כי תיאבק בחוק בכל האמצעים המשפטיים העומדים לרשותה, כפי שנאבקה עד כה בהחלטת הממשלה שקדמה לחקיקתו ובהצעת החוק.
