ב- 26.5.03 דן בית המשפט העליון בערעורה של האגודה לזכויות האזרח לביטול פסיקתו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופט עזרא קמא), שניתן בחודש אוגוסט 2002. פסק דין זה דחה עתירה מנהלית שהגישה האגודה, בדרישה להסדיר את מעמדם בארץ של הורים זרים לילדים ישראלים, אשר התגרשו בטרם נשלם הליך ההתאזרחות שלהם, ולפיכך נשלל מההורים הזרים כל מעמד חוקי בישראל. את העתירה והערעור הגישה עו"ד הדס תגרי מהאגודה לזכויות האזרח בשם ארבע משפחות, שנפגעו ממדיניותו זו של משרד הפנים. ההורים הזרים במשפחות אלה נדרשו לעזוב את הארץ, ומשום שאינם מוכנים לנטוש את ילדיהם הקטנים, הם נאלצים לשהות בישראל באופן בלתי חוקי.
בערעור מוסבר, כי מדובר במשפחות בהן נישא האזרח הזר לאזרח ישראלי ומתחיל בהליך התאזרחות, על פי הנוהל המדורג, שנמשך חמש שנים לפחות. לבני הזוג נולדים ילדים, אולם בטרם הסתיים הליך התאזרחותו של ההורה הזר, מתערערים הנישואין ובני הזוג נפרדים. על פי מדיניותו של משרד הפנים, במקרה כזה מתבטלת אוטומטית זכאותו של ההורה הזר, לא רק להתאזרחות, אלא אף לישיבה ארעית בארץ, והוא נדרש לעזוב מיד את ישראל. העובדה כי יש לו בארץ ילדים קטינים אינה מהווה, לפי מדיניותו של משרד הפנים, כל שיקול בדבר הסדרת מעמדו. הורה זר כזה, המסרב להתנתק מילדו, נותר בישראל ללא כל מעמד חוקי, תוך חשיפה לסכנת גירוש ותוך פגיעה אנושה ביכולתו לנהל חיים תקינים ולפרנס את ילדיו. במקצת המקרים, כאשר ההורה הזר הוא זה אשר לו ניתנה המשמורת על הילד, עשוי הדבר לגרום לניתוק הקשר בין הילד ובין ההורה הישראלי. עו"ד תגרי מדגישה בערעור, כי מדיניות זו של משרד הפנים גורמת נזק נפשי וכלכלי חמור ובלתי הפיך לילדים ולהוריהם ופוגעת בזכויות היסוד שלהם.
בפסק הדין של השופט קמא, שדן בעתירה המנהלית המקורית, נקבע, כי על אף שטובת הילד מחייבת אפשרות לחיות בקרבת שני הוריו, הרי שגובר על כך, בדרך כלל, האינטרס של המדינה למניעת הגירה של זרים, שאינם זכאים לעלות אליה על פי חוק השבות. כנגד פסיקה זו מדגישה עו"ד תגרי בערעור את הנזקים הנפשיים והכלכליים הקשים, שנגרמים לילדים ולהוריהם עקב מדיניותו של משרד הפנים. כמו כן היא מבהירה, כי ההגנה על המשפחה ועל טובת הילד מעוגנת היטב גם באמנות בינלאומיות שישראל מחוייבת להן.
בערעור מבקשת עו"ד תגרי מבית המשפט העליון, כי יורה לשר הפנים לחדש את מעמד התושב הארעי לבני הזוג הזרים במשפחות המערערים, וזאת מתוך כוונה להקנות להם לבסוף מעמד של תושבות קבע בישראל. כמו כן, מתבקש בית המשפט לקבוע, כי במקרה של פירוד במשפחות מעורבות כאלה, לא יופסק אוטומטית הליך ההתאזרחות המדורג של בן הזוג הזר, וכי הוא יחייב את משרד הפנים לשקול את עניין מעמדם של הורים אלה שיקול ענייני, ולהעניק לבני זוג אלה מעמד זמני בישראל, אזרחות או תושבות קבע, על-פי קריטריונים ברורים, שייקבעו על ידי המשרד.
לאחר שפורסם כי שר הפנים, אברהם פורז, מתכוון לשנות את מדיניות משרדו בעניין הנדון בערעור, כמו גם בנושאי התאזרחות נוספים, דרש היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, להביא את הנושא להכרעתו של ראש הממשלה. בית המשפט החליט, לפיכך, לדחות את המשך הדיון בערעור לחודש ספטמבר.
