האגודה לזכויות האזרח עתרה ב- 12.5.02 לבג"צ נגד שר הפנים בדרישה לבטל את החלטת השר שלא לטפל בבקשות התאזרחות בני זוג שבהן בן הזוג הזר הוא ערבי. עוד דורשת בעתירה עו"ד שרון אברהם-ויס מהאגודה לזכויות האזרח לאפשר לעותרים שכבר החלו בהליך ההתאזרחות להמשיך בו. כמו כן מבוקש בעתירה צו ביניים שיורה לשר הפנים להעניק לעותרים אלה אשרת שהייה זמנית בישראל עד לסיום ההליכים בעתירה, וקביעת דיון דחוף בעתירה.
העותרים הם בני 3 משפחות שבהן בן או בת הזוג הזר/ה הוא ירדני/ית הנשוי לאזרח/ית ישראלי/ת. תוקפן של אשרות השהיה של העותרים הזרים פג לאחרונה, אולם שר הפנים מסרב להאריכן בשל החלטתו הגורפת להקפיא את הטיפול בבקשות מסוג זה. בשל החלטתו זו של השר שוהים כרגע שלושת העותרים הזרים בישראל באופן בלתי חוקי, בעל כורחם, ועלולים להיות מועמדים לגירוש בכל רגע. כתוצאה מהחלטתו הגורפת של שר הפנים בדבר הקפאת הטיפול בכל בקשות ההתאזרחות מתאריך 1.4.02 נפגעות באופן קשה ביותר משפחותיהם של העותרים ומאות משפחות נוספות, וזאת למרות שבני הזוג הזרים כבר עמדו בכל הבדיקות הבטחוניות והפליליות הנדרשות, ונמצאו ראויים להיכלל במסלול ההתאזרחות.
כך, למשל, אחד הזוגות העותרים הם אזרחית ישראל ותושבת תל-אביב, ובן זוגה שהוא אזרח ירדני ותושב תל-אביב. בני הזוג נישאו לפני כשנתיים בחו"ל במטרה לפתוח בחיים משותפים, ועם הגיעם לישראל הגישה האישה בקשה להתאזרחות עבור בן-זוגה בלשכת מינהל האוכלוסין בת"א. כחודשיים אחר כך נסע בן הזוג לירדן, על מנת לבחון אפשרויות טיפול במחלת הסרטן בה חלתה בתו בת ה- 4, מנישואיו הקודמים. הוא שהה בירדן עד לפטירתה, כתוצאה ממחלתה, בחודש דצמבר 2000. לאחר מכן הוא הגיש בקשה להיכנס לישראל, אך בקשה זו נדחתה, ורק כעבור תשעה חודשים הוא הורשה לבסוף להיכנס לישראל באשרת תייר. במהלך כל התקופה בה נעדר מישראל ביקרה אותו אשתו בירדן כאחת לחודש. בחודש אוקטובר 2001 קיבל בן הזוג אשרת שהיה ועבודה בישראל, שתוקפה הסתיים בתאריך 30.4.02.
כשניסו בני הזוג לתאם ביקור בלשכת משרד הפנים בת"א לצורך המשך הליך ההתאזרחות המדורג, הם נענו כי אין טעם בבואם ללשכה, שכן הטיפול בבקשותיהם של בני זוג ערבים להתאזרחות מוקפא על פי הוראת שר הפנים. האישה שאלה מפורשות לגבי תחולת ההוראה, ונענתה כי הוראה זו חלה רק על בני זוג ערבים. עו"ד אברהם-ויס מציינת בעתירה, כי החלטת ההקפאה של כל הבקשות להתאזרחות מופעלת מזה למעלה משישה שבועות וסופה לא נודע. כל הפניות של האגודה למשרד הפנים, כולל זו האחרונה, שנשלחה בחודש אפריל 2002, בדרישה לבטל לאלתר את החלטתו של השר להקפיא את תהליכי ההתאזרחות של בני זוג ערבים של אזרחי ישראל, טרם זכו לתשובה עניינית.
האגודה לזכויות האזרח ניהלה התכתבויות רבות עם משרד הפנים כבר מאז חודש אוקטובר 2001 בדרישה שלא לממש את הכוונה לפגוע בזכאותם לאזרחות של ערבים הנישאים ליהודים. בפניות צויין כי אם נכונות הטענות שפורסמו בכלי התקשורת, כאילו בני הזוג מבקשים לרמות את השלטונות באופן שיטתי, אזי מוטל בכך חשד קולקטיבי כבד על ציבור שלם של אזרחים ישראלים הנשואים לזרים ממוצא ערבי, וטענות אלה מהוות ביטוי חריף לאפליה מטעמי לאום. עו"ד אברהם-ויס מציינת בעתירה, כי ההחלטה הגורפת של שר הפנים בדבר הקפאת הטיפול בבקשות להתאזרחות של ערבים, ניתנה לאחר שנתברר שמבצע הפיגוע בחיפה בחוה"מ פסח היה ערבי אזרח ישראלי, בן לאישה שקיבלה את אזרחותה הישראלית לאחר נישואין.
עו"ד אברהם-ויס מדגישה בעתירה כי החלטה זו של שר הפנים, שבאה לאחר מקרה יחיד של ניצול אכזרי לרעה של האזרחות הישראלית, מונעת למעשה מימוש זכות יסוד מקבוצה שלמה. עו"ד אברהם-ויס מוסיפה, כי החלטה זו מפלה את אזרחי ישראל שנישאו לבני זוג ערבים ופוגעת בעקרון השוויון. החלטה זו מכוונת אך ורק כלפי אזרחי ישראל שנישאו לבני זוג מאוכלוסייה המוגדרת על פי מוצאה הלאומי, המבקשים לממש את זכותם לקיים חיי משפחה עם בני זוגם.
עו"ד אברהם-ויס מציינת כי הזכות לחיי משפחה היא זכות יסוד בסיסית, המוכרת במשפט הבינלאומי ובמשפט הישראלי, ומוגנת על ידי חוק היסוד: כבוד האדם וחירותו. זכות זו כוללת, בין השאר, את הזכות לנישואין ואת הזכות להורות, ונובעת הן מזכותו של כל אדם לכבוד ולפרטיות והן מחשיבותו של התא המשפחתי בחברה האנושית בכלל ובחברה הישראלית בפרט. עו"ד אברהם-ויס מוסיפה, כי כל פגיעה בזכות לחיי משפחה צריכה להיות לתכלית ראויה, לקיים את עקרון המידתיות, ולבוא מכוח חוק או מכוח הסמכה מפורשת בו. בהחלטת שר הפנים בדבר הקפאת הטיפול בכל הבקשות, חדשות כישנות, לא מתקיימות אף אחת מהתניות אלה.
