מחר, 27.2.02, יתקיים דיון בעתירה שהגישו האגודה לזכויות האזרח ועו"ד יעקב שמשי נגד שר המשפטים ומנהל בתי המשפט, בדרישה לאפשר לכל אדם לעיין בתיקי בית המשפט. לקראת הדיון מחר, בפני המשנה השופט שלמה לוין והשופטים ביניש ולוי, הגישה פרקליטות המדינה לבג"צ הודעה ובה עמדת שר המשפטים הנוכחי, מר מאיר שטרית, בנוגע לעיון בתיקים. מהודעה זו עולה כי "מתן אפשרות לכל אדם לעיין בכל פרוטוקול של הליך משפטי… מהווה פגיעה בפרטיות במידה העולה על הנדרש". לכן סבור שר המשפטים, כי אין הצדקה להתקין את התקנות בנוגע לעיון בתיקי בתי משפט, בהן תמכו שרי המשפטים שקדמו לו, והוא אינו מתכוון להמשיך בהליכי התקנתן, שכמעט נסתיימו.
בתגובה להודעת פרקליטות המדינה לבג"צ מציין עו"ד דן יקיר, היועץ המשפטי של האגודה לזכויות האזרח, כי לא ייתכן שלאחר למעלה מ- 4 שנים מאז שהוגשה העתירה ואין ספור בקשות של פרקליטות המדינה לדחיית הדיון בעתירה בנימוק שעבודת ניסוח התקנות קרובה לסיומה, ישנה לפתע שר המשפטים את עמדתו וימנע את זכות העיון בתיקי בתי המשפט. עו"ד יקיר מוסיף, שיש לקבוע זכות עיון בכל המסמכים בתיקי המשפט, מתוך עיקרון שיש לאפשר את חשיפת כל המידע המשפטי בפני הציבור למעט במקרים החסויים על פי דין, למשל בתיק הנוגע לאימוץ ילדים.
בדיון בבג"צ בדצמבר 1999 החזירו השופטים את הנושא לטיפולו ולהחלטתו של שר המשפטים. בית המשפט הורה בהחלטתו לפרקליטות להגיש בתוך חודשיים הודעה לבית המשפט על עמדת שר המשפטים בנושא זכות העיון בתיקי בית המשפט לכל אדם. השופטים המליצו בפני השר, כי ישמע את עמדת האגודה לזכויות האזרח לפני גיבוש עמדתו. מאז ביקשה פרקליטות המדינה לדחות את הדיון בעתירה שוב ושוב, כדי לסיים את ניסוח התקנות.
בעקבות עתירת האגודה לזכויות האזרח הוגש תצהיר תשובה לבג"צ של השופט דן ארבל, מנהל בתי המשפט, ובו נאמר, כי הנהלת בתי המשפט תכניס לשימוש מערכת מיחשוב שתאפשר עיון בפרוטוקולים ופסקי דין. כן נאמר בתצהיר, כי עד ינואר 2001 תחול זכות עיון מלאה בפרוטוקולים, פסקי דין וכתבי טענות. בדיון הקודם ציינו השופטים, כי בתצהיר של מנהל בתי המשפט לבג"צ אין מענה מספק על אף הצהרת הכוונות לשינוי המצב הקיים. השופטים ציינו בדיון, שעד עתה נראה שהנושא לא קודם למרות החלטות של כמה שרי משפטים לקדמו. לפיכך, אמרו השופטים, דרושה החלטה מיניסטריאלית, הנותנת פתרונות ממשיים כעת ולא לטווח של שנים.
עוה"ד דן יקיר ודוד אנוך מהאגודה לזכויות האזרח טענו בעתירה, שהוגשה בשנת 1997, כי זכות העיון בתיקי בית המשפט היא זכות יסוד, הנגזרת מעיקרון פומביות הדיון בבתי המשפט כמו גם מזכותו של הציבור לקבל מידע מרשויות השלטון. בעתירה אף התבקש ביטולן של תקנות הארכיון משנת 1935. כיום, הלכה למעשה, אין לציבור גישה לרוב פסקי הדין, הניתנים בבתי המשפט ברחבי הארץ, לפרוטוקולים של הדיונים, ולתיקי בית המשפט. כמו כן המלצות הועדה הציבורית שדנה בנושא בעבר אינן מיושמות. בדיון הקודם שהתקיים בבג"צ הביעו השופטים תמיהה על כך שפסקי דין עדיין אינם חשופים לעיני הציבור בכל בתי המשפט, וכי בנוסף לפסקי הדין זכות העיון חלה גם על תיקי בית המשפט. האגודה לזכויות האזרח מוסיפה וטוענת בעתירה, כי כיבוד זכותו של הציבור לעיון בתיקי בית המשפט יש בו גם כדי לשפר את פעולתה של הרשות השופטת: ציבור עורכי הדין ידע יותר ויוכל להיטיב ולעזור לבתי המשפט לעשות משפט, ואמון הציבור במערכת השיפוטית יגבר ככל שפעולותיה יהיו גלויות יותר לעיניו.
כך למשל, כיום, על פי התקנות הקיימות, אפילו קורבן העבירה נזקק לאישור משופט על מנת שיוכל לעיין בכתב האישום שהוגש נגד מבצע העבירה. אדם שאין לו נגיעה ישירה לנושא הדיון המשפטי יוכל לעיין בתיקי בתי המשפט רק אם ישכנע בקיומם של נימוקים מיוחדים לבקשתו.
עוה"ד יקיר ואנוך מציינים, כי בין הפניות שהגיעו לאגודה התלונן ארגון נשים כי נמנע ממנו לערוך מעקב על שיפוט בעבירות של אלימות נגד נשים. מהארגון נמנע לעיין בפסקי דין ובפרוטוקולים של משפטים. פניה נוספת שהגיעה לאגודה בנושא זה הייתה מהמועצה לשלום הילד, והצביעה על קושי לקבל פסקי-דין בעבירות הנוגעות לילדים. עורך דין אחר נתקל בקושי בקבלת פסקי-דין הנוגעים לעבירות שביצעו ישראלים בשטחים. כל הדוגמאות האלו, יש להדגיש, נוגעות לתיקי בית המשפט שלא חל לגביהם כל איסור פרסום.
