האגודה לזכויות האזרח עתרה היום, 28.1.02, לבג"צ נגד שר הפנים, בדרישה להעניק אזרחות ישראלית לבן זוגה של אזרחית ישראלית, מתוקף נוהל איחוד משפחות. לחלופין, מבקשת האגודה מבג"צ להורות לשר הפנים לפרט את הסיבות שבגינן מסורבת בקשת בני הזוג העותרים לאיחוד משפחות ולהעניק להם זכות טיעון. עוד מבקשת האגודה מבג"צ בעתירה, לתת צו ביניים שיורה למשרד הפנים להנפיק אשרת שהייה זמנית בישראל לעותר עד לסיום ההליכים בעתירה, ולקבוע מועד לדיון דחוף בעתירה.
העתירה הוגשה על-ידי עו"ד עאוני בנא מהאגודה לזכויות האזרח, בשם בני הזוג סובחייה סייד-בדארנה ועמאד בדארנה, ושני ילדיהם. סובחייה הינה אזרחית ישראל ותושבת הכפר רינה שבגליל שנישאה לבחיר ליבה עמאד, תושב הכפר יעבד שבשטחים, לפני למעלה מ-4 שנים.
בחודש ספטמבר 98` הגישה סובחייה בקשה לאיחוד משפחות ולישיבת קבע עבור עמאד. מספר חודשים אחר כך, קיבלה סובחייה הודעה, לפיה הבקשה "נדחתה מטעמים בטחוניים", ללא כל פירוט נוסף. עו"ד בנא מדגיש בעתירה, כי עצם דחיית הבקשה מטעמים בטחוניים הייתה תמוהה, בהתחשב בכך שהעותר עמאד עבד בישראל באופן חוקי וללא כל הגבלה מספר שנים, עובדה המלמדת על העדר שיקולי ביטחון שיצדיקו מניעת כניסתו לישראל. כתוצאה מכך, נכפה על משפחת בדארנה, כמו על משפחות רבות נוספות, פירוד פיזי בין האב המתגורר בשטחים לבין בת-זוגו הישראלית וילדיהם. פירוד זה, מוסיף עו"ד בנא, מלווה בקשיים כלכליים קשים מנשוא ובסבל אישי הנגרם לכל אחד מבני המשפחה.
בעתירה מפרט עו"ד בנא את הפגיעה בזכותם של העותרים לחיי משפחה כתוצאה ממדיניותו של משרד הפנים בנושא איחוד משפחות של בני זוג ישראלים, ומאופן יישומה. עו"ד בנא מציין בעתירה, כי משרד הפנים מסרב לבקשות איחוד המשפחות של העותרים "מטעמים ביטחוניים" והסירוב שניתן מנוסח בצורה כללית ומעורפלת, ומעולם לא פורט, על-אף בקשות חוזרות ונשנות של האגודה לזכויות האזרח. כך נותרה משפחת בדארנה בחוסר ודאות לגבי הסיבה האמיתית בגינה בקשתם מסורבת. במצב זה, מדגיש עו"ד בנא, אין הם יכולים לערער או לטעון בצורה כל שהיא ביחס לנכונות המעורבות הביטחונית המיוחסת לאב עמאד, שכן מעורבות זו כלל אינה מצוינת בפניהם ואינה ידועה להם. כתוצאה ממדיניות משרד הפנים בנושא הסירובים הביטחוניים, נאלצים בני הזוג בדארנה וילדיהם לחיות במשך שנים בניתוק זה מזה, בחוסר ודאות ובחוסר מעמד, וללא אפשרות לעבוד, לקבל ביטוח לאומי וביטוח בריאות.
עו"ד בנא מציין, כי לעותר עמאד בדארנה אין ולא הייתה כל מעורבות בטחונית, פרט לכך שבשנת 89`, בתקופת האינתיפאדה הראשונה, הוא הוחזק במעצר מינהלי למספר חודשים. עו"ד בנא טוען, כי "מעורבות בטחונית" זו של העותר לפני למעלה מ- 11 שנים, אינה יכולה להצדיק שלילת זכותם הבסיסית של בני הזוג לחיי משפחה תקינים.
בעתירה מציין עו"ד בנא כי בפועל, בקשותיהם של זוגות רבים לאיחוד משפחות מסורבות במשך שנים, ללא שידועה לבני הזוג סיבת הסירוב האמיתית. פירוט הסיבות לסירוב, שמושג – בלית ברירה – בדרכים עקיפות, מראה כי מדובר במעשים שכלל אינם רלוונטיים למתן/אי מתן אשרה. במקרים אחרים, הפירוט שמושג מראה כי מדובר במעשים פעוטים למדי שאינם יכולים להצדיק סירוב למתן אשרה. לפיכך, כך מדגיש עו"ד בנא בעתירה, לא נותר אלא להסיק, כי מדיניות משרד הפנים היא להקשות ככל הניתן על ניהול חיי משפחה של ערבים אזרחי ישראל עם בני זוגם תושבי השטחים. עדיין תלויה ועומדת בפני בית המשפט עתירה שהגישה האגודה בחודש ספטמבר 2001 ועניינה המדיניות העקרונית של משרד הפנים בנושא הסירוב לבקשות לאיחוד משפחות. מן המקרים הרבים המפורטים בעתירה זו עולה, כי כל מעורבות פלילית או ביטחונית שהיא די בה כדי להביא לסירוב לבקשה.
