שופטי בית המשפט העליון מישאל חשין, יצחק זמיר ודורית ביניש, הוציאו ביום ה' 21.6.01 צו ביניים, האוסר על ביצוע מינויים חדשים למועצת מקרקעי ישראל. על פי הצו, נאסר על שרי התשתיות הלאומיות והאוצר להמליץ לממשלה על מינויים של חברים חדשים למועצה. האיסור יחול עד למתן פסק הדין בעתירה שהגישה האגודה לזכויות האזרח, בה נדרש מינוי חברים ערבים למועצת מקרקעי ישראל, בשיעור המהווה ייצוג הולם מחברי המועצה. פסק הדין צפוי להינתן במועד קרוב.
במתן צו הביניים נענו שופטי בג"ץ לבקשה, שהגישה עו"ד הדס תגרי מהאגודה לזכויות האזרח בתחילת יוני 2001. בבקשה צוין, כי כיום מכהנים במועצת מקרקעי ישראל 13 חברים בלבד מתוך 24 חברים היכולים לכהן במועצה על-פי החוק. עו"ד תגרי ציינה בבקשה, כי קיימת חשיבות מכרעת להרכב המועצה בפועל, מלא או חסר, בכל הנוגע למימושו האפקטיבי והמהיר של פסק הדין במידה שתתקבל עתירת האגודה. כרגע, עת מצויה המועצה בהרכב חסר, קיים טווח רחב יותר של גמישות למימוש עיקרון הייצוג ההולם בעת עשיית המינויים. כמו כן הדגישה עו"ד תגרי בבקשה, כי בתקופה הקרובה עומדות על סדר יומה של המועצה הכרעות חשובות ביותר, הנוגעות במיוחד למיעוט הערבי בישראל, ומן הראוי שלא תתקבלנה לפני ההכרעה בעתירה.
כזכור, האגודה לזכויות האזרח הגישה עתירה לבג"ץ, באמצעות עורכי הדין הדס תגרי ויוסף ג'בארין, נגד ראש הממשלה ושרי התשתיות הלאומיות והאוצר, בדרישה למנות נציגים ערבים למועצת מקרקעי ישראל, בשיעור המהווה ייצוג הולם מכלל חברי המועצה.
על פי הוראות החוק קובעת מועצת מקרקעי ישראל את המדיניות הקרקעית של מינהל מקרקעי ישראל, מפקחת על פעולות המינהל ומאשרת את תקציבו. בכך למעשה היא מנהלת את אחד הגופים הכלכליים החשובים ביותר בישראל, המופקד על 93% מאדמות המדינה. לפני כחמש שנים תמה כהונתם של חברי מועצת מקרקעי ישראל על פי החוק, ועל שרי התשתיות הלאומיות והאוצר היה להביא בפני ראש הממשלה את הצעתם להרכב החדש של המועצה על מנת שראש הממשלה יחליט על מינויו מתוקף סמכותו. עו"ד תגרי פנתה אז אל ראש הממשלה ולשרים האמורים וציינה בפניהם את הצורך במינוי חברים ערבים למועצת מקרקעי ישראל כביטוי לעיקרון השוויון, והפנתה תשומת ליבם לעובדה כי מעולם לא נמנה עם המועצה ולו חבר ערבי אחד. אולם, פעם נוספת לא מונה למועצה אף חבר ערבי, ועקב כך הוגשה עתירת האגודה.
בעתירה צוין, כי למרות תפקידה המכריע של מועצת מקרקעי ישראל בתחום המקרקעין בישראל, לא נמנה עם חברי המועצה בכל שנות קיומה ולו חבר ערבי אחד. עוד הודגש, כי מצב זה, לפיו המיעוט הערבי, המהווה חמישית מאוכלוסיית המדינה, ולו מצוקות וצרכים ייחודיים בתחום הקרקעות, נעדר ייצוג ההולם את שיעורו באוכלוסייה, בגוף הקובע את המדיניות הקרקעית בישראל, הוא פסול מעיקרו. בעתירה נטען כי קיימת חובה משפטית למתן ייצוג הולם לערבים במועצת מקרקעי ישראל, כפועל יוצא מחובת השוויון החלה על המדינה. זאת, כפי שפסק בית המשפט העליון, כי חובת ייצוג הולם כזו חלה ביחס לנשים, גם כאשר לא חלה על עניין מסוים חקיקה ספציפית הקובעת זאת.
לאחר הגשת העתירה ולאחר שניתן בה צו על תנאי, מינתה המדינה חבר ערבי אחד למועצה, לתקופה של 6 חודשים בלבד, בשל קשיים משפטיים הנוגעים למינויו. תקופה זו הוארכה ב-6 חודשים נוספים, עקב הבחירות, ותוקף המינוי יפוג בחודש הבא. בתשובתה לעתירה, לא הודתה המדינה בקיומה של חובה משפטית לייצוג הולם לערבים במועצת מקרקעי ישראל. יחד עם זאת נטען, כי גם אם קיימת חובה שכזו, הרי היא חלה רק ביחס לאותם 6 מקומות במועצה שעל פי חוק ניתן למנות להם נציגי ציבור, ולפיכך מינוי חבר ערבי אחד – אותו מינוי שנעשה בעקבות הגשת העתירה – מהווה מילויה של חובה לייצוג הולם.
בדיון בעתירה הדגישה עו"ד תגרי, כי חובת הייצוג ההולם חלה ביחס למועצה כולה, וכי מינוי נציג אחד מבין 24 החברים במועצת מקרקעי ישראל, אינו ממלא אחר החובה למתן ייצוג הולם והוא מהווה מס שפתיים בלבד לעיקרון השוויון. יש לציין, כי במהלך הדיונים בעתירה נחקקו התיקונים לחוק החברות הממשלתיות ולחוק שירות המדינה (מינויים), הקובעים חובת ייצוג הולם לערבים בדירקטוריונים של החברות הממשלתיות ובשירות המדינה. בטיעון משלים שהוגש לבית המשפט ציינה האגודה, כי חוקים אלה, על אף שאינם חלים ישירות על המועצה, מחזקים את טיעוניה המשפטיים בדבר חובת ייצוג הולם לערבים.
