צילום: חגי אלעדהמוקד לפליטים ולמהגרים | האגודה לזכויות האזרח | א.ס. ף – ארגון סיוע לפליטים ולמבקשי מקלט בישראל | קו לעובד | רופאים לזכויות אדם | המרכז לקידום פליטים אפריקאים | הקליניקה לזכויות פליטים בפקולטה למשפטים באוניברסיטת ת"א | הקליניקה לזכויות מהגרים במרכז האקדמי למשפט רמת גן
ארגוני זכויות האדם הפיצו בסוף השבוע מכתב חריף לשרי הממשלה הקורא להם להתנגד בכל תוקף להצעת החוק לתיקון החדש (תיקון מס' 5) לחוק למניעת הסתננות, שעומדת בניגוד לפסיקות בג"ץ, אינה חוקתית ותביא להחמרת המצוקה בדרום תל אביב. מעבר לכך, השרים נקראו למנוע את המחטף החקיקתי, משום שבהצעת החוק שולב ללא הצדקה פרק הנוגע למהגרי עבודה – עובדים שהוזמנו על ידי מדינת ישראל לעבוד בה – אשר עתיד לפגוע בזכויותיהם הסוציאליות.
למכתב צורפו ההערות לתזכיר החוק שהגישו הארגונים ביום רביעי (26.11). בהערות אלה מבהירים נציגי הארגונים כי הצעת החוק לא מיישמת את פסיקות בג"ץ אלא מבזה אותן ו"מתמקחת איתן". צמצום חובת ההתייצבות במתקן "חולות" לפעם אחת ביום אינה הופכת אותו למתקן "פתוח"; "בהיעדר הכנסה, אין למוחזק אפשרות לעמוד בעלות נסיעה מדי יום בתחבורה ציבורית מן המתקן ובחזרה, ולפיכך שלילת החירות נותרת במידה רבה כשהייתה". בנוסף, לא ברורה כיצד כליאת מספר מוגבל של מבקשי מקלט ל-20 חודשים תביא למניעת השתקעותם בערים או לפתרון המצוקה בדרום תל אביב: "לאחר שנתלשו מחייהם, ממקור פרנסתם ומקורת הגג שלהם, יצטרכו להתחיל את חייהם מחדש, ללא נגישות לשירותי בריאות ורווחה. העוני והמצוקה יועמקו. הם יזדקקו עוד יותר לתמיכתם של מנגנונים קהילתיים; המצוקה באזורים בהם הם מתגוררים, ובדרום תל אביב במיוחד, תיגבר".
על כן, התכלית האמיתית והפסולה שתושג היא "שבירת רוחם של המוחזקים בתקווה שיוותרו על ההגנה שהם זכאים לה ויגרשו את עצמם "מרצון" – תכלית שבית המשפט פסק שהיא בלתי ראויה, שקולה לגירוש ואסורה.
בהקשר להחמרת הסנקציות על מעסיקי מבקשי מקלט, ציינו הארגונים כי זו רק תחמיר את המצוקה בדרום תל אביב ולא תסייע לה: "הרתעת מעסיקים אך תחמיר את מצבם התעסוקתי של מבקשי מקלט, ותדחק אותם עוד יותר לחיי דלות, צפיפות ובטלה, על התוצאות החמורות הנגרמות בשל כך […] אילו נלמדו פסקי הדין של בית המשפט העליון ודו"ח מבקר המדינה מתוך כוונה ליישמם ולא לעוקפם, הרי שהממשלה הייתה מקדמת יוזמות המעודדות את העסקתה של קבוצה זו ברחבי הארץ על ידי מתן רישיונות עבודה ונגישות לשירותי בריאות ורווחה. מדיניות שכזו תשחררם מן הצורך להסתמך על מנגנונים קהילתיים, תפתח בפניהם אפיקי תעסוקה (ובהם ענפים שבהם מועסקים מהגרי עבודה המיובאים לישראל בעשרות אלפיהם), ותאפשר פיזור שיקטין את הנטל על האזורים המוחלשים ממילא שבהם הם מצטופפים".
מעבר לכך, הארגונים מתריעים נגד כריכתה בהצעת החוק של רפורמה בחוק עובדים זרים, שעניינה בזכויות סוציאליות קוגנטיות של מהגרות ומהגרי עבודה. מדובר ברפורמה שגורמים מקצועיים במשרדי הממשלה עובדים עליה מזה מספר שנים, ואשר העבודה עליה עדיין לא הושלמה. "הקמתה של קרן להפקדת כספים עבור מהגרות ומהגרי עבודה היא רפורמה מרחיקת לכת, הנוגעת לקבוצות רחבות של מהגרות ומהגרים המועסקים בישראל שאינם אך מבקשי מקלט. נוכח מורכבות המהלך להקמתה של הקרן, הצעות אלו לא קודמו בעקבות בעיות שהתעוררו ביחס לחלק ניכר מהוראותיהן; בעיות שלא זו בלבד שלא נפתרו בתזכיר הנוכחי, אלא שנוספו עליהן בעיות חמורות חדשות".
לסיכום, הארגונים קוראים לשרים להתנגד בכל תוקף להצעת החוק שחותרת שוב תחת קביעות בג"ץ, "ומנסה לבחון עד כמה יכולה הממשלה להמשיך ולפגוע בזכויות אדם", וכן לפצל את הסעיפים העוסקים במהגרי עבודה לתיקון שיחוקק בנפרד.
הערות הארגונים לתזכיר החוק | תקציר עמדת הארגונים
עמדת הארגונים – מדוע יש להפריד את הרפורמה להקמת קרן פיקדון לעובדים זרים מהצעת החוק למניעת הסתננות?
