ביום רביעי הקרוב (19.11.2014) תציין הכנסת את היום הבינלאומי למאבק בעוני, בשיתוף עם הפורום למאבק בעוני, שבו חברה האגודה. לציון היום יתקיים כנס בכנסת, וכן דיונים מיוחדים בוועדות. האגודה פנתה לוועדה לזכויות הילד לקראת הדיון שתקיים ביום זה בדול שפרסם לאחרונה ארגון יוניצף, ושעל פיו מדינת ישראל נמצאת במקום הרביעי בעולם המפותח בשיעור הילדים החיים בעוני. בפנייה מציגות עורכות הדין רעות כהן ודבי גילד-חיו את עמדת האגודה, ולפיה כחלק מהטיפול בעוני בכלל ובעוני של ילדים בפרט, יש לקבוע אמות מידה לקיום מינימלי בכבוד בישראל.
17 בנובמבר 2014
לכבוד
ח"כ אורלי לוי-אבקסיס
יו"ר הועדה לזכויות הילד
כנסת ישראל
שלום רב,
הנדון: דיון בוועדה לזכויות הילד – "ישראל במקום הרביעי בעולם המערבי בעוני ילדים" – הצורך בקביעת אמת המידה לקיום מינימאלי בכבוד בישראל
לקראת הדיון בוועדה לזכויות הילד ביום 19.11.14, לציון יום זכויות הילד ויום העוני הבינ"ל, להלן מובאת עמדתנו, לפיה כחלק מהטיפול בעוני בכלל ושל ילדים בפרט, יש לקבוע אמת מידה לקיום מינימאלי בכבוד בישראל.
בכל הנוגע למדדי עוני ושוויון, ישראל נמצאת בשפל בהשוואה למדינות המערב. על-פי הדו"ח, נשוא דיון זה, שפרסם ארגון Unicef, 35.6% מילדי ישראל חיים בעוני, כאשר נתון זה ממצב את ישראל במקום הרביעי בעולם המפותח בשיעור הילדים החיים בעוני. נתונים מדאיגים אלה מצטרפים לנתונים שפורסמו לאחרונה על-ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לפיהם 40% מהילדים, שיעור כפול מהממוצע במדינות ה-OECD, ו-41% מהמשפחות החד-הוריות בישראל נמצאים בסיכון להיכנס למעגל העוני.[1]
אחת הסיבות לשיעור הגבוה של ילדים החיים בעוני בישראל, כך מצא גם דו"ח Unicef, היא קיצוץ בקצבאות הילדים.[2] ואכן, לא ניתן לדבר על עוני בישראל, ובפרט עוני ילדים, מבלי לדבר על מערך התמיכות וההטבות שמעניקה המדינה לאזרחיה. חלק משמעותי מן המאבק לצמצום עוני בישראל נוגע בהכרח לקבוצת האוכלוסייה הנתמכת בקצבאות וסוגית גובה הקצבאות חייבת להיות נדבך מרכזי בכל תכנית מקצועית וארוכת טווח לצמצום עוני. דבר זה נגזר הן מן הרצון לצמצם את העוני של מי שמתקיימים על תמיכת המדינה והן מן הרצון לאפשר להם, ובפרט לילדיהם, לצאת אי פעם מן העוני בו הם נתונים ולזכות בעצמאות כלכלית ובתעסוקה מכבדת.
על-פי נתוני ה-OECD, ההוצאה המשוקללת על סיוע למשפחות בישראל נמוכה בכ-25% מהממוצע במדינות הארגון. אין חולק, כי סך קצבאות הקיום הניתנות, שמטרתן המוצהרת היא לאפשר קיום בסיסי בכבוד למי שידו אינה משגת, אינו נותן מענה הולם לצרכים הבסיסיים. כך למשל, קצבת הבטחת הכנסה למשפחה ובה שני הורים ושני ילדים עומדת על 2,804 ₪ בלבד. על רקע הנתונים לעיל, ספק רב אם יש בקצבאות אלה לאפשר לילדים, משפחות וקשישים להיחלץ ממעגל העוני.[3]
ברור שאת בעיית העוני בישראל, בפרט של ילדים, לא ניתן לפתור רק באמצעות הגדלת שיעור הסיוע שמעניקה המדינה לאוכלוסיות פגיעות. עם זאת, קצבאות הקיום הן אחד הכלים החיוניים לשם כך. אלא שכיום, גובה הקצבאות שמעניקה המדינה נקבע כנגזרת שרירותית מסכום כולל שגם הוא שרירותי. קצבאות אלה נקבעות על ידי הממשלה ונתונות לפיכך לשינויים שרירותיים כמו קיצוצים והעלאות, שנקבעים על בסיס יחסי הכוח הפוליטיים. זאת, בניגוד לחובתה של המדינה לבסס את גובה הקצבה על תשתית עובדתית ומנומקת, הבוחנת את האופן שבו משמשת הקצבה לשם הבטחת קיום בכבוד של מקבליה.
פתרון הבעיה חייב להתבסס על הקמת מנגנון אשר יפרט מהי אמת המידה לקיום מינימאלי בכבוד בישראל, יכלול חישוב של כלל הצרכים וההוצאות בפועל הדרושים לשם קיום הולם בכבוד, ויבחן את גובה הקצבאות ואת ההטבות שהן מקנות כמכלול ובהתייחס לצרכים הבסיסיים, ליוקר המחייה או להוצאה ממוצעת של אדם. במסגרת המנגנון, יבחנו האם הקצבאות כיום משיגות את המטרות שהן נועדו להשיג, חשיבותן עבור המוטבים בפועל, גובהן ביחס למטרתן, חלופות אפשריות וכיוצ"ב.
כל שיטה שתיבחר חייבת להיות מבוססת על בחינה וכימות מקצועיים של צרכים בהתאם לתוכן הזכות, ועל הגדרת "סל צרכים" לשם קיום בכבוד.בין היקף צרכים אלה ועלותם ובין גובה הקצבה בפועל יש לבסס קשר הגיוני, שינבע מהחובה להבטיח קיום בכבוד כפי שיוגדר. לשם כך על השיטה להיות מבוססת על מנגנון אמפירי המושתת על עובדות, מנומקת, עקבית, שקופה ונתונה לבקרה ציבורית ומשפטית. כן, עליה לכלול מנגנון עדכון גמיש מספיק כדי למנוע שחיקה של הקצבה והיווצרות פערים גדולים בין מקבליה ובין כלל האוכלוסייה כתוצאה משינויים שיחולו בחברה ובמשק.
על רקע כל האמור לעיל וכחלק מן המאבק לצמצום עוני ילדים בישראל, אנו קוראים לחברי הועדה לזכויות הילד לפעול ליסוד מנגנון מקצועי להתאמת מערך הקצבאות וההטבות לחישוב של כלל הצרכים האישיים והמשפחתיים לקיום הולם בכבוד.
בברכה,
עו"ד רעות כהן
תחום רווחה וקיום בכבוד
האגודה לזכויות האזרח
עו"ד דבי גילד-חיו
מקדמת מדיניות וחקיקה
האגודה לזכויות האזרח
[1] ראו הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה דו"ח פני החברה 7 (2014)
[2] האגודה לזכויות האזרח התריעה בעבר כי קיצוץ בקצבאות הילדים יביא להעמקת הפערים, אי-השוויון והעוני בישראל והתנגדה נחרצות לקיצוץ האחרון שנעשה בקצבאות אלה. ראו עמדתנו בפירוט: https://law.acri.org.il/he/26899
[3] מקבלי קצבה של הבטחת הכנסה הם האוכלוסייה הענייה ביותר בישראל. תחולת העוני בקרב משפחות המקבלות הבטחת הכנסה היא 64.5%. תחולת העוני בקרב ילדים החיים במשפחות אלה עומדת על 83%. רק 14.2% מקרב מקבלי הבטחת ההכנסה נחלצים מעוני בעזרתה. ראו עמדתנו בנושא: "אין דבר כזה": על הסטנדרט הישראלי לקיום בסיסי (בכבוד) וקצבת הבטחת הכנסה"
