הקיצוץ בקצבאות הילדים: מזיק ושרירותי

האגודה לזכויות האזרח פנתה היום (21.5.2013) לראש הממשלה, לשר האוצר ולשר הרווחה בדרישה להימנע מכל פגיעה בקצבאות הילדים עד לכינונו של מנגנון מקצועי לבחינת מערך התמיכה הסוציאלית בישראל. בפנייה מפרטות עו"ד משכית בנדל ועו"ד דבי גילד-חיו את הסיבות להתנגדותה של האגודה לקיצוץ בקצבאות הילדים, ובראשן הפגיעה במשפחות ובילדים החיים העוני ובזכותם לקיום בכבוד, והיותו של הקיצוץ שרירותי ולא מבוסס על קריטריונים ענייניים ההולמים את מטרת הקצבאות.

ממשלות ישראל לדורותיהן התייחסו לקצבת הילדים כאל אמצעי לקידום מטרות שונות, פוליטיות וכלכליות, באופן שאינו קשור למטרתן – תמיכה בילדים. במהלך השנים עברו קצבאות הילדים כ-13 שינויים מהותיים, שכתוצאה מהם גובה הקצבה אינו נקבע על בסיס ענייני כלשהו. גם הכוונה לקיצוץ הנוכחי, שעיקרו הורדה דרסטית של גובה הקצבה ל-140 ש"ח לכל ילד, הוא שרירותי לחלוטין ואינו מבוסס על פרמטרים כלשהם, למעט היותה של הקצבה מקור תקציבי לצמצום הגרעון של מדינת ישראל.

האגודה לזכויות האזרח קוראת לממשלת ישראל לפעול לכינונו של מנגנון מקצועי לבחינה כוללת ומקיפה של מערך התמיכה והקצבאות. במסגרת זו יש לבחון את מטרתן של קצבאות הילדים והאם הן משיגות מטרה זו, את גובהן ביחס למטרתן, את תרומתן לקיום בפועל, חלופות אפשריות וכיוצ"ב. אנו סוברים, כמו מומחים רבים בתחום, כי מנגנון זה צריך להתבסס על חישוב כלל הצרכים וההוצאות בפועל לשם קיום הולם בכבוד ולא כפי שנעשה כיום, כאשר מרבית הקצבאות, ובכללן קצבת הילדים, נקבעות באופן שרירותי ואינן מבוססות על פרמטרים הרלוונטיים לצורכי מוטביהן.

נוסף על כך, החלטה שיש בה שינויים מקיפים כל כך במערך התמיכה בילדים ובמשפחותיהם צריכה להיעשות במהלך חקיקתי נפרד, לאחר בחינה כוללת של מערך הקצבאות, בשיתוף אנשי מקצוע בתחום ומתן משקל משמעותי לעמדותיהם. תהליך כזה אינו יכול להיעשות במסגרת חקיקה כוללת כדוגמת חוק ההסדרים. על כן, האגודה דורשת כי כל שינוי במערך התמיכה הסוציאלית, כמו גם הכוונה לקצץ בקצבאות הילדים, יעוגן בחקיקה נפרדת תוך קיום דיון מקיף עם הגורמים המקצועיים וועדת הכנסת הרלוונטית.

להלן הפנייה במלואה.
 

21 במאי 2013

 

לכבוד

מר בנימין נתניהו
ראש הממשלה

מר יאיר לפיד
שר האוצר

מר מאיר כהן
שר הרווחה והשירותים החברתיים

 

שלום רב,

 

הנדון: הפגיעה בקצבאות ילדים

הערות האגודה לזכויות האזרח לטיוטת חוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו-2014), התשע"ג-2013

 

1. להלן הערותינו בנוגע להצעה לתיקון סעיפים 1, 66 ו-68 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 (להלן – "חוק הביטוח הלאומי").

2. האגודה לזכויות האזרח מתנגדת לכוונה לפגוע בקצבאות הילדים[1] בהיותה שרירותית, בלתי מבוססת על קריטריונים ענייניים ההולמים את מטרת הקצבאות ותוך שהיא גורמת נזק גדול למוטביהן.

3. נוסף על כך, החלטה שיש בה שינויים מקיפים כל כך במערך התמיכה בילדים ובמשפחותיהם צריכה להיעשות במהלך חקיקתי נפרד, לאחר בחינה כוללת של מערך הקצבאות, בשיתוף אנשי מקצוע בתחום, ומתן משקל משמעותי לעמדותיהם. חקיקה הדורשת תהליך כזה אינה יכולה להיעשות במסגרת חקיקה כוללת כדוגמת חוק ההסדרים. על כן, אנו קוראים לכם להפריד את סעיף 1 לטיוטת החוק שבנדון ולעגנו בחקיקה נפרדת תוך קיום דיון מקיף עם הגורמים המקצועיים וועדת הכנסת הרלוונטית.
 
א. החלטה שרירותית שאינה מבוססת על פרמטרים ענייניים

4. קצבאות הילדים עברו טלטלות ומהפכות מאז שבשנת 1959 החליטה המדינה להעניק מענק חודשי לכל ילד רביעי בן 14 ומעלה. הזכאות לקצבאות, גובהן ומנגנון עדכונן עברו שינויים רבים, חלקם לאחר חשיבה רבה ומעמיקה של אנשי מקצוע וועדות מקצועיות שדנו בסוגיה, וחלקם בעקבות החלטות פוליטיות.

5. כך, למשל, בשנת 1975, וועדת בן שחר שמונתה לדון בשיטת המיסוי של מדינת ישראל על מנת לפעול ל"חלוקה צודקת יותר של ההכנסה במשק…"[2] ובין השאר לבחון שינויים מתחייבים במערכת התמיכות, המליצה באופן חד משמעי, להפוך את קצבאות הילדים לאוניברסאליות ולהעמיד את גובהן על שיעור של 5% מן השכר הממוצע במשק. זאת, על רקע החשיבות שראתה הוועדה בקצבה כמקור תמיכה חיוני למשפחות המתמודדות עם גידול ילדים במדינת ישראל. היה והחלטה זו הייתה מיושמת באופן רציף, היה כיום גובה הקצבה כ-400 ש"ח לילד.

6. מאז התייחסו ממשלות ישראל לקצבת הילדים כאמצעי לקידום מטרות שונות, פוליטיות וכלכליות, באופן שאינו קשור כלל למטרתן העיקרי של קצבאות הילדים – תמיכה (מינימלית) בילדים. סה"כ עברו קצבאות הילדים כ-13 שינויים מהותיים ואנו עומדים בפתחו של השינוי ה-14 במניין.

7. כתוצאה מן המתואר, כיום ממילא גובה קצבת הילדים אינו נקבע על בסיס ענייני כלשהו. גם הכוונה לקיצוץ הנוכחי שעיקרו הורדה דרסטית של גובה הקצבה ל-140 ₪ לכל ילד, הוא שרירותי לחלוטין ואינו מבוסס על פרמטרים כלשהם, למעט היותו מקור תקציבי לצמצום הגרעון של מדינת ישראל.
 
ב. סוגיה מורכבת הדורשת חשיבה מעמיקה בשיתוף אנשי מקצוע והציבור

8. לאור חשיבות ומורכבות הנושא, עובר לקיצוץ כלשהו במערך התמיכה שנותנת המדינה לתושביה, יש להגדיר ולכונן מנגנון מקצועי לבחינה כוללת ומקיפה של מערך התמיכה והקצבאות. במסגרת זו יש לבחון את מטרתן של קצבאות הילדים והאם הן משיגות מטרות אלו, חשיבותן עבור המוטבים בפועל, גובהן ביחס למטרתן, חלופות אפשריות וכיוצ"ב.

9. אנו סוברים, כמו מומחים רבים בתחום, כי מנגנון זה צריך להתבסס על חישוב כלל הצרכים וההוצאות בפועל לשם קיום הולם בכבוד ולא כפי שנעשה כיום, כאשר מרבית הקצבאות, ובכללן קצבת הילדים, נקבעות באופן שרירותי ואינן מבוססות על פרמטרים הרלוונטיים לצורכי מוטביהן[3].

10. על רקע האמור לעיל, ברי כי מדובר בנשוא מורכב שדורש חשיבה מקצועית. בכל הנוגע לכוונה הנוכחית לקצץ בקצבאות הילדים, אנו קוראים לכינונו של גוף מקצועי שיבחן את הסוגיה, עובר לשינוי חקיקה בתחום. לכל הפחות יש להפריד את החקיקה האמורה מחוק ההסדרים ולדון בה בנפרד בהליך שקול המביא בחשבון את כלל הנימוקים וההסתייגויות.
11. בכל הנוגע לכוונה לתיקון סעיף 66 לחוק הביטוח הלאומי שעיקרו ביטול הקצבה לילדים שאחד מהוריהם חייב במס הכנסה נוסף ע"פ סעיף 121 ב' לפקודת מס הכנסה נציין, כי לפגיעה בעקרון האוניברסאליות של קצבאות הילדים יש השלכות מורכבות שעלולות להיות שליליות על כלל הציבור בישראל ועל מדיניות הרווחה של המדינה. סוגית זו אף מהווה מושא לכתיבה אקדמית ענפה[4]. לפיכך, גם החלטה כזו צריכה להתקבל לאחר דיון ציבורי רציני ומושכל.
 
ג. פגיעה קשה בילדים ובמשפחות החיות בעוני ובזכותם לקיום בכבוד

12. על פי הערכות המוסד לביטוח הלאומי, הקיצוץ המוצע בקצבאות הילדים יוריד כ-40,000 ילדים נוספים אל מתחת לקו העוני[5], זאת נוסף על כ-860,900 ילדים החיים כיום מתחת לקו העוני.[6]

13. קצבאות הילדים הפכו בשנים האחרונות למקור מחיה מרכזי עבור כלל בני המשפחה החיים בעוני, בוגרים וילדים גם יחד. דבר זה אירע, בין השאר, כיוון שסך קצבאות הקיום הניתנות לעניים בישראל אינו נותן מענה הולם לצרכים הבסיסיים ביותר. כך למשל, קצבת הבטחת הכנסה למשפחה ובה שני הורים ושני ילדים עומדת על 2,804 ₪ בלבד. משמעות הדבר היא שקצבאות הילדים משמשות בפועל לקיום בסיסי לכל דבר ועניין. במצב זה, לא ניתן להתייחס אליהן כאל מותרות או תוספות שניתן לקיים בלעדיהן חיים בכבוד.

14. בכל הנוגע למדדי עוני ושוויון, ישראל נמצאת בשפל בהשוואה למדינות רבות. ההוצאה המשוקללת על סיוע למשפחות בישראל נמוכה בכ-25% מהממוצע במדינות ה-OECD.[7] נוסף על כך, מעל ל-40% מהילדים בגיל 0-17 בישראל נמצאים בסיכון לחיות בעוני, שיעור הכפול מהממוצע במדינות ה-[8]OECD. רק לאחרונה פורסם דו"ח נוסף של ארגון מדינות ה-OECD ובו נתונים קשים על העוני בישראל. קיצוץ בקצבאות הילדים יגדיל עוד יותר את הפערים בין ישראל למדינות מתוקנות.

15. קיצוץ בקצבאות הילדים משמעו פגיעה ישירה בילדים שלרווחתם נועדו קצבאות אלו. השלכות קיום בעוני על ילדים נוגעות למגוון היבטי חייהם, והן בעלות השפעות מרחיקות לכת על בריאותם, השכלתם ויכולתם להתפתח ולצאת ממעגל העוני. בכך הן יוצרות חסם משמעותי לקידום מוביליות חברתית.

16. פגיעה כזו עומדת אף בניגוד גמור לרוחה של האמנה לזכויות הילד, הרואה בילד ישות אוטונומית הנושאת זכויות משל עצמה, ובניגוד להתחייבויות שלקחה על עצמה ישראל במסגרת האמנה, להבטיח את קיומם בכבוד ואת צרכיהם ההתפתחותיים של כל ילד וילדה.
 
ד. קיצוץ חסר תוחלת – לא יקדם מטרות לגיטימיות אחרות

17. הדיווחים השונים מלמדים, כי אחת ממטרות הקיצוץ בקצבאות הילדים היא עידוד הוריהם לעבוד למחייתם וצמצום תלותם בתמיכת המדינה. עם זאת נראה, כי מטרה זו, הראויה כשלעצמה, לא תושג על ידי הקיצוץ האמור, מן הטעמים הבאים.

18. משק העבודה הישראלי סובל ממחסור במקורות תעסוקה הולמים, בעיקר בפריפריה, והממשלה אינה עושה די לשם פיתוח מקורות תעסוקה חדשים או לשם הכשרת עובדים. 35.4% מן העובדים העניים[9], העובדים כשכירים במשרה מלאה, משתכרים שכר הנמוך משכר המינימום.[10] לפיכך, משמעות הקיצוץ הצפוי עבור ילדים של עובדים עניים אלו, ואפילו שני הוריהם עובדים במשרה מלאה, היא פגיעה קשה בכלכלתם ובכבודם, והוא אינו תורם דבר וחצי דבר לעידוד תעסוקה.

19. יתר על כן, הפגיעה תהיה חריפה במיוחד בילדים למשפחות מרובות ילדים. אף ששיעורן של משפחות המונות חמישה ילדים ומעלה הוא קטן יחסית, ועומד על 9% בלבד מכלל המשפחות מקבלות הקצבאות, אסור לפגוע דווקא בילדים למשפחות אלו, בהן שיעור העוני ממילא גבוה ועל כן הפגיעה בהם תהיה חמורה במיוחד. כידוע, רבות ממשפחות אלו הן חרדיות וערביות, ולפיכך מדובר בפגיעה לא רק באוכלוסייה הענייה ביותר במדינת ישראל, אלא גם בפגיעה סקטוריאלית, באוכלוסיות הסובלות במיוחד ממחסור במקורות תעסוקה ראויים, וללא שניתנים להן כלים להיאבק בעוניין.

20. נוסף על כך, כל עוד המדינה אינה מספקת לנשים אפשרות לצאת לעבוד באופן שיהלום את צרכיהן כאמהות, ובמיוחד כאשר מדובר באמהות למספר רב של ילדים ובאמהות יחידניות,[11] הרי שבתנאי משק העבודה והמענה שנותנות כיום מסגרות החינוך, נשים אלו ממילא אינן יכולות לעבוד ובוודאי שלא במשרה מלאה. לפיכך, פגיעה שרירותית בהכנסותיהן מהווה כלפיהן וכלפי ילדיהן כלי פוגעני במיוחד.

21. למותר לציין, כי אם מדובר בכלי שמטרתו צמצום ילודה, הרי שהוא פסול מסיבות שונות, כל שכן כאשר הוא פוגע קשות בילדים קיימים. בהקשר זה יש להוסיף, כי מחקרים הראו גובה שהקטנת קצבאות ממילא אינו מהווה תמריץ להקטנת ילודה בקרב אוכלוסיות בהן למשפחות יש מספר גבוה של ילדים מסיבות של מסורת ואמונה.
 
22. על רקע האמור לעיל, אנחנו קוראים לכם לפעול כאמור לבחינה מקיפה של מערך הקצבאות, ובמסגרת זו קצבאות הילדים, על בסיס חישוב כלל הצרכים לשם קיום הולם בכבוד. עד שבחינה כזו לא תעשה, אסור לפגוע בקצבאות הילדים או בכל קצבת תמיכה אחרת.

23. למצער, נבקשכם לדון בכוונה לקצץ בקצבאות הילדים בנפרד מחוק ההסדרים. מהלך קריטי כגון זה אינו יכול להיעשות באיבחת חרב והוא דורש דיון רציני ומושכל.

 

בברכה,

 

העתקים:
גב' ציפי לבני, שרת המשפטים ויו"ר וועדת שרים לחקיקה, באמצעות פקס
יועמ"ש לממשלה, באמצעות פקס
יועמ"ש למשרד האוצר, באמצעות פקס
שרי ממשלת ישראל, באמצעות דואר אלקטרוני
חברי כנסת ישראל, באמצעות דואר אלקטרוני
 

 
הפנייה נכתבה בסיוע איריס זלכה ודנה ממן