בג"ץ דן היום (16.2.2014) בארבע עתירות לביטול חוק החרם. עתירת ארגוני החברה האזרחית הוגשה על-ידי מרכז עדאלה באמצעות עורכי הדין חסן ג'בארין וסאוסן זהר והאגודה לזכויות האזרח באמצעות עו"ד דן יקיר. העתירה הוגשה בשם עוד ארבעה ארגוני זכויות אדם: הוועד הציבורי נגד עינויים, המוקד להגנת הפרט, המרכז הרפורמי לדת ומדינה – התנועה ליהדות מתקדמת וארגון יש דין, וכן בשם שלושה ארגונים, שבעת הגשת העתירה הוצהר כי הם מקדמים חרם כלכלי במטרה להיאבק בכיבוש: קואליציית נשים לשלום, ועדת המעקב העליונה לענייני הערבים בישראל ומרכז ירושלים לסיוע משפטי וזכויות אדם. השופטים שישבו בהרכב הם הנשיא גרוניס, המשנה לנשיא נאור, והשופטים רובינשטיין, ג'ובראן, מלצר, דנציגר, הנדל, פוגלמן ועמית. כעת, ממתינים העותרים להחלטה.
לציוצים מתוך הדיון: https://twitter.com/acrionline
עו"ד חסן ג'בארין, מנכ"ל עדאלה, שייצג בדיון את ארגוני החברה האזרחית: "יש לקוות כי שופטי בג"ץ יכירו בכך שקריאה לחרם בגין מדיניות פוליטית היא מחאה לגיטימית במסגרת חופש הביטוי, ומי שאוסר עליה למעשה מגביל בחוק ביטויי מחאה של אזרחים נגד מדיניות הממשלה. העובדה, שקריאה לחרם נחשבת בעיני חלק מהציבור לצעד קיצוני ואף עשויות להיות לה השלכות – היא מובנת מאליה, זו תכליתו של המשחק הפוליטי וזו מהותו של חופש הביטוי."
חוק החרם, שנכנס לתוקף ביולי 2011, מאפשר לתבוע פיצויים ממי שקרא להימנע מרכישת מוצרים מההתנחלויות או להימנע מקשר כלכלי עם ישראל בכלל. החוק אף מסמיך את שר האוצר להטיל סנקציות כלכליות חמורות על כל מי שקורא לחרם או מתחייב להשתתף בו.
החוק ספג ביקורת נוקבת הן לפני אישורו בכנסת והן לאחר מכן. ארגוני החברה האזרחית ביקרו בחריפות את מהות החוק, את ערכיו, את תכליתו ואת פגיעתו בזכויות החוקתיות; בזירה הבינלאומית גינו את החוק ארגוני זכויות אדם בינלאומיים, האיחוד האירופי ואף הממשל האמריקאי. גם היועץ המשפטי לכנסת הביע התנגדות חריפה לחוק, וקבע כי הוא מהווה "פגיעה בליבת חופש הביטוי הפוליטי במדינת ישראל".
דף מידע – מה מתיר ומה אוסר החוק?
