בית המשפט העליון: החוק למניעת הסתננות – בטל

בית המשפט קיבל את עתירת הארגונים וקבע כי "כליאת מבקשי מקלט במעצר מינהלי ממושך אינה חוקתית"

 

מוקד סיוע לעובדים זרים; האגודה לזכויות האזרח בישראל; המרכז האקדמי למשפט ולעסקים; הקליניקה לזכויות פליטים אוניברסיטת תל אביב; קו לעובד; אס"ף – ארגון סיוע לפליטים; המרכז לקידום פליטים אפריקאים (ARDC)

 

היום (16.9.2013) אחר הצהרים פסק בית המשפט העליון בהרכב מורחב של 9 שופטים כי תיקון מספר 3 לחוק למניעת הסתננות אינו חוקתי ובטל. תיקון מספר 3 נחקק בחודש ינואר 2012 ומכוחו עצורים היום למעלה מ – 2,000 נשים, גברים וילדים במעצר מינהלי ללא משפט בתנאים קשים.

חרף העובדה שרוב העצורים הם מבקשי מקלט, וחרף העובדה שמדינת ישראל מכירה בכך שגירוש רובם עלול להעמיד אותם בסכנת חיים, תיקון מספר 3 לחוק קבע כי ככלל הם ייכלאו.

בית המשפט העליון קבע כי מעצר מינהלי כזה מנוגד להוראות חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וכי על המדינה לבחון בתוך 90 ימים את עניינו של כל אחד מן העצורים ולשחררו ככל שקיימת עילת שחרור לפי חוק הכניסה לישראל. להבדיל מהחוק למניעת הסתננות, חוק הכניסה לישראל אינו מאפשר מעצר לאורך זמן של מי שלא מתנהלים בעניינו הליכי גירוש.

פסק הדין ניתן בשלושה הליכים שנדונו יחד: עתירה לבג"ץ שבה ייצגו עורכי הדין יונתן ברמן, עודד פלר, אסף וייצן וענת בן-דור; ערעור שבו ייצגו עורכי הדין יונתן ברמן, עומר שץ ויפתח כהן; וערעור נוסף בו ייצגו עורכי הדין תומר ורשה, יעל רוטשילד ואורית רונן.

עורכי הדין יונתן ברמן וענת בן-דור: "בית המשפט העליון קבע היום את המובן מאליו. מעצר מינהלי של מבקשי מקלט אינו יכול לשמש כאמצעי הרתעה. יש להצר על כך שהמדינה כלאה במשך שנה וחצי בתנאים בלתי ראויים אלפי אנשים שמלכתחילה לא היתה כל הצדקה למעצרם. אנו מקווים שמעתה המדינה תשכיל להבין כי מדובר בבני אדם וכי יש להתייחס אליהם ככאלה, ולהעניק להם זכויות".

מועטסם עלי, מבקש מקלט מחבל דארפור שבסודן ברך על ביטול החוק אבל ציין: "החוק הזה לא קשור למצבם של פליטים בישראל. הבעיה היא שאין בישראל מדיניות לטיפול בפליטים. אנחנו חיים כאן ללא זכויות בסיסיות, לא בודקים את הסיפור האישי שלנו כדי לברר אם אנחנו זכאים למקלט. יש לי כמה חברים שכלואים בגלל החוק. זו הרגשה טובה בשבילם, שהם יוצאים מהכלא, אבל הם עדיין לא יודעים מה יקרה להם אחרי שיצאו. גם אני משוחרר אבל אסור לי לעבוד וקוראים לי מסתנן, מהגר עבודה ופושע.

אני מבקש מקלט. אני לא רוצה להיות פליט, אבל אין לי ברירה. בדארפור עדיין מתנהלת מלחמה וברחתי כי היה מסוכן לי שם."

דאוויט דמוז, מבקש מקלט מאריתראה: "אני שמח על ביטול החוק כי זה לא הגיוני לשים אנשים בכלא למעלה משנה ללא תאריך שחרור. האנשים האלה עברו דברים קשים במדינות שלהם וגם בדרך. אבל, הם ישוחררו ויזרקו אותם בתחנה המרכזית, ואנחנו לא יודעים מה יקרה להם אחרי שיזרקו אותם שם. ברחנו מדיקטטורה כדי להיות חופשיים ובטוחים. לא יכול להיות שהאפשרויות היחידות שיש לפליטים הן להיות ברחוב או בכלא."

תקציר פסק הדין

בג"ץ 7146/12 – כתבי בית הדין והודעות לעיתונות