הזכות לבריאות

זה אפשרי: מערכת בריאות ציבורית עם היתרונות של הפרטית, כלכלית ושוויונית

cc-by: Steve Wintoncc-by: Steve Winton

האגודה לזכויות האזרח וארגון רופאים לזכויות אדם מציעים מתווה חדשני לחיזוק הרפואה הציבורית

האגודה לזכויות האזרח וארגון רופאים לזכויות אדם הגישו הבוקר (17.7.2013) לוועדת גרמן נייר עמדה המתווה תוכנית מפורטת וישימה לחיזוק מערכת הבריאות הציבורית באופן שיאפשר לחולים ליהנות מיתרונות השירותים הפרטיים ללא תשלום נוסף. הוועדה הציבורית בראשות שרת הבריאות, יעל גרמן, דנה בימים אלה בחלופות שונות לחיזוק מערכת הבריאות הציבורית.

נייר העמדה, שכתבו רמי אדוט, ראש תחום הזכות לבריאות באגודה לזכויות האזרח, ופרופ' דני פילק, חבר ברופאים לזכויות אדם, סוקר את מגמת הייבוש, ההפרטה והמסחור הזוחל במערכת הבריאות הציבורית, מגמה שקופות החולים ובתי החולים הציבוריים ממלאים בה תפקיד מרכזי. התוצאה: הציבור מאבד אמון במערכת הרפואה הציבורית, כספי המיסים והמשאבים הציבוריים זורמים לכיסיהן של חברות פרטיות, היקף ההוצאות על הבריאות – הן של משקי הבית במעמד הבינוני והן ההוצאה הלאומית – עולה וכך גם הפער בין איכות וזמינות שירותי הבריאות שמקבלים אלו שיכולים לשלם לבין מעוטי יכולת.

בנייר העמדה מפורטים מספר צעדים הכרחיים לחיזוק שירותי הבריאות הציבוריים וצמצום הצורך בשירותים פרטיים בתשלום. צעדים אלה כוללים:

1. תיקון השחיקה התקציבית של מערכת הבריאות הציבורית כפי שדרש לאחרונה בית המשפט העליון.

2. הטמעת השב"ן בסל הציבורי והפיכתו למס בריאות פרוגרסיבי, כך ששירותי בחירת מנתח וחוות דעת שנייה יהיו זמינים לכולם ברפואה הציבורית.

3. ניתוק קשרי הגומלין המזיקים בין מערכות הרפואה הציבורית לפרטית, ובכלל זה ניתוק קופות החולים מהחברות הפרטיות שבבעלותן.

4. הסכמי העסקה שיאפשרו לרופאים להתפרנס היטב מעבודה במערכת הציבורית בלבד, גם ללא "השלמות הכנסה". במסמך מוצג המודל הקנדי להעסקת רופאים בהסכם "יומ-מלא" (פול-טיימר), אשר מתנה עבודה בבית חולים בהתחייבות להשקיע בו את כל שעות העבודה. במקביל, מוצע לאפשר למטופלים לבחור רופא (מנתח או מומחה יועץ) במסגרת הציבורית וללא תוספת תשלום, באופן שיתגמל רופאים מבוקשים, תוך שמירה על שקיפות מלאה.

5. תכנית ממשלתית לקיצור תורים ותכנית לצמצום פערי נגישות וזמינות.

ענת ליטוין, מנהלת מחלקת תושבים ברופאים לזכויות אדם: "אנו מודאגים מהקולות הקוראים לתמוך בשר"פ בבתי החולים הציבוריים וחוששים שהדבר נעשה מאינטרסים של רווח ולא רווחת המטופלים. לוועדת גרמן יש הזדמנות אמיתית לתיקון יסודי של מערכת הבריאות בישראל והחזרתה למסלול שהותווה כאשר נחקק חוק ביטוח בריאות ממלכתי אשר בבסיסו מונחת התפיסה שהמשאב הגלום במערכת הבריאות בישראל צריך להיות מחולק באופן שווה בין כולם".

רמי אדוט, ראש תחום הזכות לבריאות באגודה לזכויות האזרח: "כל שקל שיוצא במערכות פרטיות הוא בזבזני הרבה יותר משקל במערכת הציבורית. גרוע מכך, כסף פרטי בתוך המערכת הציבורית גורם לה להתנהג בדיוק כמו חברת ביטוח פרטית. הגיע הזמן להחזיר את המערכת הציבורית – הקופות ובתי החולים – לידי הציבור כולו, ולהבטיח לכל אדם טיפול רפואי שמטרתו היחידה היא בריאותו של האדם ולא רווח לאחרים".

פרופ' נדב דוידוביץ, חבר הנהלת רופאים לזכויות אדם ויו"ר המרכז לחקר מדיניות בריאות בנגב: "קצב הגידול בהוצאה הפרטית לבריאות בישראל הינו מהגבוהים בעולם. תהליך זה מכרסם בעקרונות של חוק ביטוח בריאות ממלכתי, במיוחד בעקרון השוויון. השחיקה המתמשכת במקורות הציבוריים של המערכת יוצרת פערים בלתי נסבלים בבריאות, בין עניים לעשירים, בין המרכז לפריפריה ובין קבוצות שונות באוכלוסיה. נייר העמדה מציע פתרון לעצירת תהליכי ההפרטה והערבוב בין המערכת הפרטית לציבורית שבסופו של דבר פוגעים בבריאות האוכלוסייה. רבים מהאקדמיה והחברה האזרחית היו שותפים בגיבוש הפתרון ואנחנו מאמינים כי מדובר בפתרון ישים שיחזיר את האמון במערכת הבריאות הציבורית".

נייר העמדה: "צדק, שוויון ועזרה הדדית" | תקציר נייר העמדה

  • LinkedIn
  • Twitter
  • Facebook
  • Print
  • email

תגיות:

קטגוריות: הזכות לבריאות,זכויות חברתיות,שוויון בשירותי בריאות

סגור לתגובות.