חופש הביטוי

משתיק קול: משפטי דיבה כאיום על חופש הביטוי

תמונות: CC BY-SA: Ed Yourdon, istockphoto. עיצוב: אוסו באיותמונות: CC BY-SA: Ed Yourdon, istockphoto. עיצוב: אוסו באיו

דוח חדש של האגודה חושף: כך מנוצלת מערכת המשפט כדי להרתיע ולהשתיק ביקורת

בשנים האחרונות הולכת וגוברת בישראל תופעה שמוכרת זה מכבר במדינות אחרות: תביעה או איום בתביעת לשון הרע המוגשות בתגובה לביטוי או לפעולה בנושא ציבורי, ושתוצאתן המסתברת, לעתים גם כוונתן, הטלת אפקט מצנן. האפקט המרתיע פועל על הנתבע או על הציבור הרחב ומצמצם את יכולתם להשתתף בוויכוח מסוים או בשיג ושיח הציבורי באופן כללי. זהו המקור לשם "תביעות משתיקות" שבו בחרנו כדי לסמן את התופעה.

בדוח זה אנו סוקרים את הזירות השונות והמגוונות שבהן רווחת תופעת האיומים והתביעות המשתיקות בישראל. אנו עומדים על המאפיינים של תביעות משתיקות, ועל ההשלכות החברתיות הקשות שיש לאיומים ולתביעות המשתיקות על חופש הביטוי. הדוח מביא ניתוח של הסיבות לכך שבמשפט הישראלי, תביעות דיבה, או איום בהן, הם כלי כל כך אפקטיבי להשתקת ביקורת, ומונה שורה של צעדים שבהם ניתן לנקוט, בשדה המשפטי כמו גם בשדה הציבורי, כדי להקטין את האפקט המצנן של תביעות משתיקות על חופש הביטוי.

כתיבה: עו"ד אבנר פינצ'וק
תחקיר: עו"ד אבנר פינצ'וק, עו"ד יפעת רוסו, עו"ד ישי שנידור
עריכה: עו"ד דנה אלכסנדר, טל דהן
עריכת לשון: מטי בן-דור
צוות היגוי: עו"ד דנה אלכסנדר, עו"ד אבנר פינצ'וק, עו"ד ישי שנידור

 

 

 

 

 

 

הדוח המלא: pdf | word

תקצירים (pdf): עברית | אנגלית | רוסית

 

קישורים:

אור קשתי, תביעות הדיבה בשירות משתיקי הביקורת, הארץ, 23.2.2013

לא להשתקה, הארץ (מאמר המערכת), 26.2.2013

אמיר זיו, חתיכת מושתק, כלכליסט, 21.3.2013

מרדכי גילת, תביעות דיבה משתקות, ישראל היום, 5.4.2013

  • LinkedIn
  • Twitter
  • Facebook
  • Print
  • email

תגיות:,

קטגוריות: זכויות אזרחיות,חופש הביטוי

סגור לתגובות.