תוכנית פראוור מקדמת אפליה גזענית ופוגעת בזכויות תושבי הכפרים הבלתי מוכרים

כפר בלתי מוכר. צילום: סלימאן אבו זאידכפר בלתי מוכר. צילום: סלימאן אבו זאיד

עדאלה והאגודה הגישו הבוקר (1.4.2012) לממשלה את הסתייגויותיהם לתזכיר החוק ליישום מתווה פראוור בעניין תושבי הכפרים הבלתי מוכרים בנגב

 


ארגוני זכויות האדם עדאלה והאגודה לזכויות האזרח בישראל הגישו הבוקר לממשלה את הסתייגויותיהם לתזכיר החוק ליישום מתווה פראוור בעניינם של הערבים הבדווים תושבי הכפרים הבלתי מוכרים בנגב ("תזכיר חוק להסדרת התיישבות בדואים בנגב, התשע"ב- 2012").

במסמך מפרטות עורכות הדין סוהאד בשארה מעדאלה וראויה אבורביעה מהאגודה לזכויות האזרח את ביקורתם של הארגונים על המתווה, בהתייחס לשתי הסוגיות המרכזיות הנדונות בו: פינוי הכפרים הבלתי מוכרים והעברת עשרות אלפים מתושביהם ליישובים מוכרים, וכן סוגיית ההכרה בבעלות הבדווים על קרקעותיהם.

בשתי הסוגיות, קובעים הארגונים, מטפלת הממשלה תוך התעלמות מהמציאות העובדתית, ללא בחינה רצינית של אלטרנטיבות, ומתוך כוונה ברורה לדחוק את רגלי התושבים. אופן הביצוע של המתווה שולל מהתושבים באופן גורף את זכותם לערער על צווי הפינוי, וכן את זכויותיהם החוקתיות לקניין, לשוויון ולכבוד.

בסוגיית הכפרים הבלתי מוכרים מציינים הארגונים כי תזכיר החוק מתעלם מהעובדה שרוב רובם של כפרים אלה היו קיימים עוד מהימים שלפני קום המדינה, ואילו האחרים הוקמו על ידי תושבים בדווים שפונו מאדמותיהם על ידי הממשל הצבאי. הנחת המוצא של תזכיר החוק היא כי 70,000 התושבים המתגוררים בכפרים אלה הנם פולשים נטולי זכויות בקרקע.

בסוגיית הבעלות על הקרקעות בנגב מציינים הארגונים כי המציאות העובדתית, כפי שעולה מאינספור תקדימים משפטיים, דוחות ומחקרים, מצביעה על קיומה של זיקה ושל בעלות בדווית על הקרקעות הנדונות, אלא שתזכיר החוק מתעלם מקיומה של בעלות כזו בקרקע. בנסיבות אלו, מוצג ה"הסדר" שאותו כופה המדינה על התושבים, כאילו היה הטבה מצד המדינה לאזרחיה הבדווים.

הארגונים מתריעים כי תכליתו העיקרית של תזכיר החוק היא "ריכוז" הבדווים באזור מצומצם ומוגדר מראש, באופן שייאלץ אותם לוותר על כלכלתם המסורתית המתבססת על חקלאות, ומצביעים על כך שאדמות היישובים הבדווים שייהרסו צפויות לשמש לאזורי תעשייה, בסיס צבאי ואף להקמת יישוב יהודי. התזכיר כולל שימוש בסמכויות מינהליות, הדומות לחקיקת חירום בשעת מלחמה, באופן השולל באופן חריג מהתושבים את הזכות לבירורים פרטניים של ענייניהם ואת זכות הערעור על החלטות הפינוי וההריסה. בכך, הוא צפוי לעגן בחוק את אפליית תושבי הכפרים הבלתי מוכרים.

עו"ד ראויה אבורביעה מהאגודה לזכויות האזרח: "הניסיון לעגן את תכנית פראוור בחוק הוא פארסה. מדינה דמוקרטית לא יכולה להעביר חוק לאפליה, לשלילת זכויות אדם, להמשך הפגיעה במיעוטים שסבלו מהזנחה ואפליה מאז קום המדינה. הרס כפר בדווי כדי להקים על חורבותיו ישוב יהודי איננו פעולה של מדינה דמוקרטית, אלא צעד שמחזיר אותנו לימי הממשל הצבאי".

עו"ד סוהאד בשארה מעדאלה ציינה כי על הממשלה לגנוז את תוכנית פראוור ולהכיר בזכויות תושבי הכפרים הבלתי מוכרים בחזקה ושימוש בקרקעות שעליהן הם מתגוררים מזה עשרות שנים, וכן להכיר בזכויות הבעלות של הבדווים על קרקעותיהם בנגב, כצעד מתחייב לקראת עשיית צדק היסטורי כלפי אוכלוסייה זו.

מסמך ההסתייגויות

 

קישורים:

מה ההבדל? המאחזים, הכפרים הפלסטיניים באזור סי והכפרים הבלתי מוכרים בנגב

עו"ד ראויה אבו רביעה, נייר עמדה: עקרונות להכרה בכפרים הערבים הבדווים בנגב, האגודה לזכויות האזרח, מאי 2011

כל המסמכים בנושא הכפרים הבלתי מוכרים באתר האגודה

  • LinkedIn
  • Twitter
  • Facebook
  • Print
  • email

תגיות:

קטגוריות: הכפרים הבלתי מוכרים,זכויות המיעוט הערבי

סגור לתגובות.